באיזה גיל אפשר לעזוב את הבית?
היי, אז זה הסיפור שלי.
אני ילדה רגילה בת 13 אני גרה בבית יפה, יש לי חדר משלי יש לי הרבה חברים יש לי הרבה בגדים אבל זה איך שהסביבה רואה אותי.
עכשיו אני יספר לכם איך אני רואה אותי אני ילדה בת 13 שיש לה חדר משלה רק בזכותה ועבדה קשה בשביל להשיג תבגדים שלה וכל דבר שהיא רוצה היא צריכה לקרוע תתחת.
בעיקרון ההורים שלי די שונאים אותי.
כשאני מקבלת ציונים פחות טובים הם יודעים להעיר על זה וכשאני מקבלת ציונים טובים לא אכפת להם.
אני לוקחת את אח שלי מהגן מורידה כביסה מקפלת כביסה ותולה אותה מורידה תזבל לפעמים מסדרת את הבית ואז אומרים לי שאני לא עושה כלום. אני צריכה להתחננן לכל שקל שאני רוצה וההורים שלי לא מעריכים אותי אני הולכת להתנדב בימי רביעי בבית ספר למוגבלויות והם אפילו לא אמרו לי על זה משהו הם אוהבים לרדת עליי למרות שאני יודעת שאני יפה בזכות מי שאני וכל החוסר ביטחון שלי בא מזה אף אחד בחיים לא הזכיר את מה שהם אומרים.אני לא ילדה אומללה ואני לא מסכנה ואני גם לא מרחמת על עצמי כי אני למדתי לחיות עם זה ולמדתי לקבל את זה עם השנים כשהדבר הזה התחיל כשהייתי בת 7. אני לא אומרת שלא היו רגעים טובים אבל הם היו רק פעם . אני לא מרגישה נוח לחיות עם ההורים שלי אם אפשר לקרוא להם ככה ומאותה סיבה גם לא הלכתי לחופשה השנתית , זה לא שהם קנו לי כרטיס זה שהם קנו לכולם כרטיסים ואז שאלו אם אני רוצה להצטרף אמרתי שלא והיה לי פשוט כמה ימים שקט. לפעמים אין לאמא שלי כוח להכין לי אוכל אז אני מכינה לעצמי.
כל זה קורה בגלל שאני עצמי ואני לא נותנת להורים שלי להוריד אותי למטה וזה מעצבן אותם.
אז בקיצור אני יודעת שלא אוכל לעבור לגור לבד כרגע אבל באיזה גיל אוכל?
אני ילדה רגילה בת 13 אני גרה בבית יפה, יש לי חדר משלי יש לי הרבה חברים יש לי הרבה בגדים אבל זה איך שהסביבה רואה אותי.
עכשיו אני יספר לכם איך אני רואה אותי אני ילדה בת 13 שיש לה חדר משלה רק בזכותה ועבדה קשה בשביל להשיג תבגדים שלה וכל דבר שהיא רוצה היא צריכה לקרוע תתחת.
בעיקרון ההורים שלי די שונאים אותי.
כשאני מקבלת ציונים פחות טובים הם יודעים להעיר על זה וכשאני מקבלת ציונים טובים לא אכפת להם.
אני לוקחת את אח שלי מהגן מורידה כביסה מקפלת כביסה ותולה אותה מורידה תזבל לפעמים מסדרת את הבית ואז אומרים לי שאני לא עושה כלום. אני צריכה להתחננן לכל שקל שאני רוצה וההורים שלי לא מעריכים אותי אני הולכת להתנדב בימי רביעי בבית ספר למוגבלויות והם אפילו לא אמרו לי על זה משהו הם אוהבים לרדת עליי למרות שאני יודעת שאני יפה בזכות מי שאני וכל החוסר ביטחון שלי בא מזה אף אחד בחיים לא הזכיר את מה שהם אומרים.אני לא ילדה אומללה ואני לא מסכנה ואני גם לא מרחמת על עצמי כי אני למדתי לחיות עם זה ולמדתי לקבל את זה עם השנים כשהדבר הזה התחיל כשהייתי בת 7. אני לא אומרת שלא היו רגעים טובים אבל הם היו רק פעם . אני לא מרגישה נוח לחיות עם ההורים שלי אם אפשר לקרוא להם ככה ומאותה סיבה גם לא הלכתי לחופשה השנתית , זה לא שהם קנו לי כרטיס זה שהם קנו לכולם כרטיסים ואז שאלו אם אני רוצה להצטרף אמרתי שלא והיה לי פשוט כמה ימים שקט. לפעמים אין לאמא שלי כוח להכין לי אוכל אז אני מכינה לעצמי.
כל זה קורה בגלל שאני עצמי ואני לא נותנת להורים שלי להוריד אותי למטה וזה מעצבן אותם.
אז בקיצור אני יודעת שלא אוכל לעבור לגור לבד כרגע אבל באיזה גיל אוכל?
27 בנובמבר 2017, 21:26