3 תשובות
זה באמת קצת מפחיד בהתחלה כי מתחילים לקלוט שמלא דברים שעושים זאת הפעם האחרונה שתעשי אותם והמחשבה על לשנות מסגרת אחרי 12 שנה של שגרה פחות או יותר תלחיץ כל בן אדם הגיוני כי הפחד מהלא ידוע הוא הפחד האנושי הכי בסיסי בעיניי אבל אז את מתחילה מיליון דברים של הצבא ולבדוק מכינות ושנות שירות (כל אחד ומה שהוא רוצה) וכשאת מוצאת דברים שאת אוהבת ושתשמחי לעשות בשנה הבאה ושהדברים מתחילים להיראות קצת ברורים יותר זה מוריד את הלחץ
לא ממש מרגישה פחד. אני שמחה שזה יסתיים בקרוב ולא בקטע של סובלת כל יום, אני מנצלת, מדברת עם אנשים חדשים ושמחה שיוצא לי יותר לצאת מגבולות החרדה החברתית שלי וסוף כל סוף להפתח. מצד שני, אני שמחה שעוד מעט יש התחלה חדשה במקום חדש. תחשבי שאני כבר מלא שנים מכיתה ז' במקום הזה. אז כן בהתחלה זה יהיה מפחיד ושונה אבל זו הרפתקאה חדשה שאני מצפה לה.
דווקא די נחמד. רוב הזמן אני לא בבית ספר, העובדה שהבית ספר נגמר משמחת אותי ולא מפחידה.
באותו הנושא: