זה הגיוני שאני די נרתעת ממגע של בנים? הגיוני שאני נבהלת מזה? גם מהנגיע הכי קטנה בטעות

לגיטימי, אני דומה לך בנושא הזה. מתסכל כ"כ, זה הורס לי המון. התחלתי לדבר על העניין עם פסיכולוגית, כי כל הרתיעה הקיצונית הזו ממגע עשויה לנבוע מאירוע שהודחק לתת-מודע (אירוע טראומתי שחוויתי/שמעתי/צפיתי בו בילדות ואני לא זוכרת אותו). אם זה קיים אצלך המון זמן ובצורה הקיצונית שאת מתארת, ממליצה לך גם לשקול אופציה של פסיכולוג/ית. זה יכול רק לתרום.

שואל השאלה:
אני מטופלת אצל פסכאטרית בקזר לחרדה חברתית
אני אדבר איתה עלז ה םגישה הבאה תודה

לי לא היה חרדה חברתית או משהו, ואני עדיין מסכימה איתך.
זה באמת מרתיע שבן אדם זר נוגע בך.

זה הגיוני ולגיטימי לגמרי, אולי את עדיין לא מוכנה לזה. לא בכוח. כשתרגישי בנוח את תהני מזה, קחי את הזמן ;-)