בעיות שאנשים שמציירים יבינו?

שכל הצד של היד מלאה בשחור של העיפרון

שיש כמה פרטים קטנים שאתה לא מרוצה מהם אז את מתחיל למחוק ולנסות לתקן וכל הציור נהרס.

כשסיימת ציור ואז מרחת את זה -_-
כשבאמצע החיים את מגלה שהצד של היד שלך אפור..
כשאנשים פשוט בוהים בך כשאת מציירת ופשוט בא לך להעיף להם איזה סטירה ולצרוח עליהם (טוב יש מצב שזו רק אני פה).

משקיעה בציור ואז איזה מישהו בא ואומר "מה זה? זה אמור להיות פרה?" (לדוגמא)

שאתה צובע ציור ומתחרט על זה

שמדברים פתאום בשיעור אומנות על צייר מפורסם שאת מכירה ואז את כולך "הוהוהוהו אני עשיתי עליו סטוקינג!"

שאת מציירת את הציור על דף על השולחן וזה נראה לך מושלם אבל אז את מרימה את הציור ומשנה זווית ומגלה שזה אסון טבע שלא ברא השטן.

שאת מחליטה לצייר משהו אבל אז את פשוט מבינה שזה אבוד

שנעלם המחק

כשממש הולך לך, אבל אז אתה מגיע לצייר את כף היד ומשם הכל מדרדר. o^o

שאני מדמיין ציור בראש ואיך תצייר אותו ובפועל זה יוצא חרא

כשאנשים לוקחים את הציור ומחזיקים חזק ולא נזהרים בשיט (בא לי להרוג אותם)

כשהעיפרון נגמר ואתה לא יכול להמשיך ציור

יש לי עוד מלאא

הא וגם כל הדברים היקרים מוות ואתה מתרושש מקניית מסטיק

העיין השניה, כמובן.
כשאתה לא טוב בלצייר משהו, נגיד רגליים, אז אתה פשוט לא צייר את זה. נגיד הידיים בכיסים או משהו.
כשאנשים מציירים יותר טוב ממך

חוסר יכולת לצייר ידיים, או חלקי גוף שונים, או פוזה מסוימת בצורה אנושית ונורמלית.

שואל השאלה:
כשאני מצליחה לצייר מפורסמים תוך עשרים דקות, אבל משפחה לא. משום מה יש עלי את קללת המשפחה.
אחרי זה שואלים אותי למה אני לא מציירת אותם.
למה? כי זה יוצא מכוער. זה למה.

וואו לגמרי שואלת השאלה

כולם רוצים שאני אצייר אותם וזה משגע אותי

כשאת רועדת מקור ולא מצליחה להחזיק את העיפרון
(בעיות שלי בעיקר.)

כשזה פשוט לא יוצא טוב אז אתה מקשקש על הדף מקמט אותו זורק אותו על השכנה הזקנה היא עולה אלייך ומבקשת ממך להפסיק כי זה מציק כי זה מפריע לה לראות ויוה שאומרת לה טוב ואז שוכחת מההסכם זורקת עוד נייר על השכנה ואז הבנים השרירים אבוגבר שלה דופקים חזק על הדלת, צועקים עלי לפתוח, ואז שאני פותחת להם כולי רועדת הם אומרים בקול רם "תציירי אותי כזה עם השרירים שיהיה יפה"

אה זה רק אני..?.

כשאתה רוצה למחוק קו לא נכון אבל אתה יודע שאתה תמחק איתו את כל ההצללה

שאתה מצייר לאחר מכן כל היש שלך שחורה
הגלים אחרי הצבאי מים

כשאתה מצייר עיניים ואז גבה אחת יותר גבוהה מהשנייה.

"וואי איזה יפה את מציירת! אולי תציירי אותי? "

כשאתה עושה סתם ציור על היד ואז אתה מתבאס שלא עשית את זה על דף כי זה יצא יפה

כשהיד שלך מלאת פחם
כשהיד שלך רועדת ואז כשאת מניחה אותה על הדף יצא שמרחת חלק מהציור
כשהעיפרון נגמר באמצע
כשהמחק של הפחם החליט ליפול על הרצפה ולאסוף איתו את כל מה שהיה עליה ושיהיה לך בהצלחה לנקות אותו
כשאנשים לא נזהרים על הציורים בשיט, בעיקר כשזה ציורי פחם ויוצא שהם מורחים חלק ממנו או מקמטים את הדף. כשזה קורה אני ככה קרובה מלקמט אותם.
יש לי עוד מלאא

כל מה שכתבו פה...
i can feel u m8

הרגע הזה שיוצא לך צביעה אחידה זורמת ומושלמת, ואתה מנסה למחוק קו שלא בא לך טוב לעין והמחק מלוכלך. ומלכלך לך את כל מה שצבעת בשחור של עיפרון. סעעמק שונאת את זה

כשהעין השנייה יוצאת כמו קקי בשקית והראשונה לפרסומת עיינים (,:

סימטריות.
וכן את כל הדברים שכתבו פה

שואל השאלה:
מציירת
משאירה את הציור על השולחן
חוזרת
הציור שתה קפה בלעדיי

אני כל כך שונאת כשאנשים לא נזהרים על הציורים שלי

כשאני מציירת בעיפרון והיד מתלכלכת ומלכלכת איתה את הדף -_-

כשאתה מתייאש מהציור שלך אחרי מיליון פעם שניסית לצייר איזה חלק ואז יום למחרת אתה בא לצייר את זה ועל ההתחלה יוצא לך מושלם

כשאני מצליחה לצייר את כולם רק את עצמי לא

שאין סוללה באייפד ואי אפשר לצייר

שה apple pencil צריך טעינה

שאת משקיעה על ציור שעות ואז הצבע נמרח

כשאת חושבת אם יהיה יפה יותר להוסיף משהו אז את מתחילה לצייר את אותו ציור עוד פעם ולהוסיף דברים

כשאתה בא כזה אומר יאללה דופק עכשיו ציור טוב רצח משהו ענקי כזה שיקח לי ימים שלמים, מתחיל את זה ואחריי זה כבר נמאס לך ולא ממשיך את זה..

שאני בשוונג של ציור ויוצא לי מהמם ואז אני קופצת לשירותים ובום הלכה כל המוזה

שאת מציירת בבית הרבה זמן ולפעמים לוקח לך ימים ובמגמה כולם סיימו תציור אחרי שעתיים ואת אפילו 4 שעות עוד לא סיימת.
שכל היד מרוחה בעיפרון או צבע.
שנשבר החוד באמצע הציור.
שטיפה נופלת על הדף ואז זה הורס את הציור ואת צריכה להתחיל מחדש ואין לך כוח אז את פורשת מהציור הזה.

-כשאת מעלה ציור לרשת חברתית וישבת עליו שעות על גבי שעות ויש עליו רק חמש לייקים ותגובה מסבתא
לעומת ציור שלקח לך עשרים דקות מינימום שמקבל יותר אהדה.
-לשתות מהמים של הצבעי-מים
-שאת באמצע ציור ובטעות מורחת חלק
-גבות לא סימטריות
-חוסר כישרון לצייר איבר מסויים
-להתחרפן מזה שצעירים ממך מציירים הרבה יותר טוב

כשאני מציירת עיניים אז העין הראשונה יוצאת מושלמת כי אין למה להשוות אותה ואז הגיע הזמן לצייר את העין השנייה ואת מנסה שהיא תצא כמה שיותר סימטרית ובסוף היא יוצאת עקומה.
וכשהמחק פתאום נעלם לי מהשולחן ואני מתחילה במסע חיפושים אחריו.. מעצבן חחח

שאני מציירת, חושבת שיוצא מהמם, כולם אומרים לי שזה מהמם ואז אחרי שעה מבינה כמה שזה רע.

שאתה מצייר ואז מישהו מצחיק אותך, ואתה יודע שאם תמשיך לצייר לא תצליח כי היד פתאום לא עובדת ואתה בכל זאת מנסה -_- (רק אני?)

כשאתה בשוונג של ציור, ואז אתה מנסה לצייר שוב את הפוזה הספציפית שאף פעם לא עובדת... נו, לכולנו יש כזאת.

שאתה מצייר ציורים יפים, ואז מישהו באמת ואומר לך "חבל שזה על דף משבצות". (רק אני?)

כשאחותך מציירת יותר טוב ממך.

כשאתה לא יודע לצבוע.

כשאתה לוחץ חזק מידי עם העיפרון ואז אתה מוחק והדף מתקמט -_-

כשהחוד של העיפרון המכני עושה חור בדף -_-

כשאתה שוכח לכתוב תאריך ואז אין לך מושג ממתי הציור (זה קורה רק לאחותי כי אני לא כותבת תאריכים).

כשמישהו בוכה על ציור שלא יצא לו טוב, ואז אתה מסתכל ורואה מונה ליזה מחייכת.

כשאין לך מוזה ואתה מתחרט שהסגנון שלך הוא לא דמויות תפח"א.

כשאתה מנסה לצייר דמות אנימה.

כשאתה מנסה לצייר בצורה ריאליסטית.

כשכל הציור יצא מהמם אבל אין לך מושג איך לצייר עיניים. או פרצוף בכללי.

כשהיד של הדמות נראית כאילו גרסה אותה משאית.

חיות.

אתה מדמיין ציור מדהים, סופר מושקע, ובוחר לצייר אותו על בד. אתה מתחיל עם הסקיצה, ואז קולט ששום דבר לא פרופורציונלי, ואין לך דרך למחוק כי ציירת בעיפרון רגיל ולא בפחם.

כשאתה מתחיל לצייר סקיצה על בד, גאה בה, נוטש את זה עד שתחזור לך המוזה, ואז אמא נותנת לאחותך הקטנה לצייר על זה פרפרים ולבזבז את כל הצבע הכחול בשביל הרקע -_-

כשאתה בוכה כי אין אופציה לקווים עקומים על דף כמו בתוכנת צייר.

כשאתה בוכה כי אין אופציה לצייר על המחשב כמו בדף כי אין לך לוח גרפי. (עריכה של אחותי (שיותר מוכשרת ממני): יש לנו לוח גרפי, את לא מוכנה להשתמש בו כי הוא קטן) (אני: מה לעשות שהוא לא נוח! ולא איכותי!)

כשאתה מתחיל לצייר נינג'ות כי זה הדבר הכי קל מבחינת פנים. (רק אני?)

כשאתה מצייר פעם במיליון שנה דמות בוכה וההורים שלך שואלים אותך אם אתה בדיכאון.

כשהדף נופל בדיוק כשמישהו עובר, ואז הוא דורך על זה...

כשאתה מקשקש משהו באחד השיעורים ואז קולט כמה יפה יצא לך ומתחרט שזה במחברת ולא על דף אחר.

כשאתה מצייר ושוכח להקשיב...

כשאתה פותח תמונה לציור באמצע שיעור (לאלו שלומדים עם טאבלטים כמוני) והמורה קולטת אותך.

כשהכל יוצא מושלם בציור רגיל אבל כשמתחשק לך לצייר פרופיל השטן צוחק לך בפרצוף.