אני בת 19 והספקתי להיות ילדה עוד לפני הסמארטפונים..

מבין אותך לגמרי. צריך למצוא את האיזון בין השלמה עם המציאות, לבין לנסות למצוא אנשים כמוך שמעדיפים להכיר במציאות.

שואל השאלה:
אני נכנסת לפה פעם ביום ורק לשעה חחח אני שאלתי כי אני רוצה לראות שאולי יש עוד משהו שחושב ככה. כאילו אני יודעת שישראל מדינה מאוד טכנולוגית ורוב הילדים חולמים להיות הייטקיסטים ולגרום לעולם להיות עוד יותר טכנולוגי אז אולי יש גם אנשים שונים

את לא לבד יש עוד אנשים שחושבים כמוך וגם אני ממש אוהב את כל הטכנולוגיה וכל מה שמסביב אבל עדיין חושב שצריך להשאיר פינה למציאות של פעם ולהסתכל לאנשים בעיניים שעוברים מולך בכביש או בכל מקום אחר שאנחנו נמצאים בו במקום להיות שולחים חיוכים (אימוג'ים)
במקום לחייך אל אנשים שעוברים מולנו ברחוב סתם כי בא לך... במקום זה אנחנו תקועים עם הראש באדמה! (בפלאפון שלנו 24/7).
אנחנו נהנים משיחות וירטואליות במקום להנות ולשבת עם אנשים אמיתיים ומפספסים את העולם האמיתי מסביבנו הקשר היחידי שיש לנו היום עם כולם זה דרך הודעות וואצ'אפ פייסבוק וכו'...
אפילו כבר לקרוא לך לאכול זה כבר לא קורה שולחים לך הודעה "אם בא לך לאכול האוכל מוכן רד למטה" עצוב!

תודה על הפרח אנונימית:-)

האמת אני במצב הפוך, אני בן 22 ומקנא בילדים של דור הסמארטפונים, אין מצב שלא ישתפו אותם במשחק, כי למשחקי רשת מקבלים את כולם, יכולים לקבל שיעורי בית דרך הנייד גם אפ הם שבוע עם שפעת, לומדים בכיתה עם מחשב ומקרן (אני עוד למדתי עם לוח וגיר) וכו'

אני בת 18 ואני שונאת להתכתב עם אנשים אני תמיד אעדיף להיפגש או לדבר בטלפון אני שונאת אינסטגרם ופייסבוק אין לי את הדברים האלה.

אני בת 15 ואני מרגישה גם כמוך, אני לא אוהבת שכולם בטלפונים ואין רגשות, אבל אי אפשר להחזיר את הזמן לאחור, חח היה לי נוקיה עד גיל 12 וחצי אז אני מבינה מה זה להיות " בלי טכנולוגיה ", הלוואי והייתי נולדת בשנות ה70..:/

את צודקת לגמרי ואני מסכימה איתך! הלוואי שהיה משהו שיכולנו להחזיר את הכל לכמו שהיה בעבר