היה את הדלקת נרות הכי גרועה וקשה שהייתה לי בחיים.

אני כל כך מבין אותך. גם לי היה מאוד קשה אחרי שסבא שלי נפטר. עד היום הכל מזכיר לי אותו. כל פעם שאני הולך לבית שלו אני רואה את הכורסה שלו שלא יושבים עליה, את העיתון שלו ואת המשקפיים שלו. הגעגועים לא עוברים, אבל עם הזמן לומדים להמשיך הלאה. זה בסדר להיות עצובים, להתגעגע ואפילו לבכות, אבל אסור לתת לזה להפריע לך להמשיך הלאה.

היי, הכל בסדר, לפחות הוא לא סובל כרגע תהיי בטוחה שהוא בסדר, אני יודעת שיש בטוח געגועים והכל.. כן זה מובן אבל אני חושבת שאולי הכי נכון שתהיו כולכם ביחד, המשפחה הכוונה שתהיו אחד בשביל השני כי אני בטוחה שאת לא היחידה שקשה לה (לא מזלזלת מצטערת אם זה היה נשמע ככה) ותעבירו בדיחות או זכרונות, תהיו ביחד. ואם את רוצה לדבר אני אמשח לנסות לעזור תמיד את יכולה לשתף אם תרצי. חג שמח..