מה דעתכם על זה? סתם סיפור למגירה.

"ואיך שבשנה אחת החיים משתנים כ"כ הרבה, ליאת הייתה זו שניפצה לי את האשליה שאפשר למות מבלי להתאהב. הכרתי אותה באיזו יציאה, עדן הציעה לי לקרוא לכמה חברים לבוא אליה הביתה לשבת, התארגנו ויצאנו אליה. ליאת הייתה שם.
ו.. וואו, לא יכולתי להוריד מימנה את העיינים.
עד אותו רגע כל פעם ששמעתי את השטויות האלה על אהבה ממבט ראשון, אהבה דרך העיניים וכל השטויות האלו פשוט צחקתי על אותם אנשים ואמרתי להם שיפסיקו לראות סרטים.

אבל מאותו הרגע הצבתי לעצמי מטרה, ליאת תהיה זו שתנפץ לי כל סטיגמה אפשרית, שהיא זו שתגמול אותי מתרבות הסטוצים שנכנסתי אליה וכל כך קשה לי לצאת ממנה. לא אשקר קל זה לא היה כלל, אך למרות ה"קליק" ליאת ,רק יצאה ממערכת יחסיים ארוכה של כמה שנים, ואני? הייתי ידוע בתור סטוציונר, וליאת פשוט שנאה את כל זה !!
אבל כשאתה מראה רצינות, ומנסה באמת להשתנות, גם הצד השני מבין את זה.
לאט לאט הפסקתי עם כל הפלרטוטים והתחלתי להתקרב לליאת יותר ויותר.
בסופו של דבר ליאת התאהבה בי, ואני אני עשיתי אותה לאישה הכי מאושרת בעולם.. אין דבר שליאת רצתה ולא קיבלה. החיוך שלה והניצוץ בעיניים שהיו מופיעים לה ברגע שהייתי מפתיע אותה פעם אחר פעם, הפכו אותי בין רגע למאושר באדם.

ויחד עם זאת אכשהו , ככל שעבר הזמן שלנו ביחד, ליאת התחילה להתנהג שונה יותר ויותר, בזמן שאני כל יום אהבתי אותה יותר ויותר, היא פשוט נסוגה עוד ועוד..
בהתחלה כששאלתי אותה וניסיתי להבין מה קרה, היא טענה שזה רק בראש שלי, שאני מדמיין ושהיא אוהבת אותי אותו דבר ואפילו יותר, ושזה רק בראש שלי.
בחצי שנה שלנו (שיצאה בדיוק יומים לפני יום ההולדת שלה) לקחתי אותה לצימר יפה, ארגנתי לה את הצימר עם ורדים אדומים (למרות הסלידה הענקית שלי לאדום, בכל זאת, אוהד בית"ר.. אבל גם את ההקרבות האלו עושים כשמאוהבים). המשך בתגובה.