גם אמא שלכן ככה? מתסוכלת.

לפחות תנסי, מה הדבר הכי גרוע שיקרה?
בהצלחה נסיכה!

גם ככה זה אצלי.. ככל שאני מתבגרת היא פחות חמה ויותר קרירה

כן מבינה אותך אמא שלי כל כך ככה

מאז שאני זוכרת את עצמי לאמא שלי תמיד היה דיכאון (מאובחנת).
היא הייתה חולה בדיכאון במשך עשר שנים וגם מאובחנת כחולת נפש וכו' וזה די קשה לגדול בבית כזה אבל אחרי שההורים שלי יתגרשו זה ישתנה הרבה יותר: היא יצאה מהדיכאון, נגמלה מאלכוהול וסגריות, הפסיקה לקחת תרופות כמעט לגמרי ומשתלטת על החיים שלה בגדול אבל היא עדיין קרה אלי ממש.. אני מרגישה אישית שהיא אוהבת את אח שלי הרבה יותר לדוגמא יכול להיות שזה בגלל שהוא יותר אצלה ואני יותר אצל אבא אבל זה עדיין נותן הרגשה שאני פשוט לא חשובה בשבילה

שואל השאלה:
אפ אני אגיד לה את זה היא תגיד לי "טוב טוב" ולא יקרה כלום

ניסית לדבר איתה על זה?
תאמרי לה שאת מבינה שהיא סוג של מנסה לחנך אותך ושעם השנים היא נעשית קצת יותר קרירה וזה פוגע בך. שהיחס שאת מקבל בילס לאחים שלך שונה, ואת רוצה לשפר את הקשר ביניכם, ושחיבוק לא יזיק לפעמים.