היי כתבתי פריקה.. לאבא שלי.. אני רוצה לשמוע את דעתכם..

אני הבנתי. זהו. אין תחליף אליך. בחיים לא יהיה. כמה שאני מנסה למצוא את מי שיהיה בדיוק אותו דבר כמוך,עם הצחוקים,אולי דומה לך..לא. פשוט לא.. כן זה נכון שעיכלתי אבל.. כנראה שהנשמה שלי עוד לא עיכלה..המוח כן אבל הלב לא..אז כן,התחזקתי מזה,עברתי דברים קשים שאני לא מאחלת לאף אחד.. וסבלתי אותם.. בכאב אבל סבלתי.. אני פשוט לא מבינה למה דווקא לי?.. גם לפני שנפטרת היה לי קשה.. החיים רוצים להעמיס עליי ולהקשות עליי יותר?..אני לא מבינה.נמאס לי לחשוב שהכל טוב שהחיים שלי הם חרא. אני אף פעם לא מוותרת ואני בחיים לא יוותר גם בקושי הכי גדול.. זה טיפה מוזר כי אתה לא חי. אבל אני איכשהו מרגישה אותך איתי כל הזמן.שאתה שומר עליי ואיתי בכל נשימה ונשימה.כמה אפשר לעבור עוד לילה של בקושי שינה?עוד יום חרא? לא!! תבין!! אני לא מוותרת לא אכפת לי מה!! זה מה שהיית רוצה שאני ישמח ויצחק ולא יוותר זה בשבילך.. גם בשיא אני עדיין לא מוותרת.. בשביל כולם..אז אולי יותר טוב לך למעלה.. אני מקווה..אבל לקחו אותך כי אתה מלאך ולוקחים מלאכים למעלה..ברור שהייתי רוצה לראות שוב אותך אבל זה לא יקרה ואני צריכה להבין עם כל הקושי..אז נכון שאני לפעמים צריכה את החיבוק שלך שהדמעות יורדות לי וחונקות אותי.. אבל.. אני מסתכלת על חצי הכוס המלאה והשארת לי כלכך הרבה דברים טובים אחרים ..וזהו אני מנסה כמה שיותר לחייך ולהראות לכולם ובעיקר לעצמי שאני מסוגלת אני גאה שאתה אבא שלי שאנחנו קשר דם.. כי בגלל שאתה היית חזק גם אני חזקה..תשמור על עצמך שם למעלה אוהבת כלכך ז"ל..