זה מוזר מצידי?
אני היחידה במשפחה שצמה בכיפור ואני בכלל לא אוכלת כשר/מאמינה.
שהייתי קטנה תמיד ראיתי את אחיות שלי וההורים שלי צמים ואני הייתי קטנה מידיי בשביל זה. תמיד בערב כיפור היינו הולכים לבית כנסת בשביל לשמוע את השופר ואני זוכרת שתמיד הייתי לבושה יפה. אני זוכרת שהייתי כל כך קטנה שפשוט נבלעתי בין המוני האנשים והם היו כמו קיר ענק. ואז גדלתי והגעתי לגיל שאני יכולה לצום, ואז המשפחה הפסיקה לצום. מגיל 12 אני היחידה בבית שצמה (אני בת 15). אני אוכלת לא כשר, אני לא מאמינה, אני צמה בשביל להזכר ברגעים האלו שהיינו מחוברים וביחד...
בכיפור האחרון למשל, הם כל היום אכלו וראו טלוויזיה... כמובן שלא מולי כי הם התחשבו אבל אני הרגשתי שאני פשוט רוצה את התחושת משפחתיות הזאת שהייתה שהייתי קטנה.. מבינים אותי? זה מוזר?
שהייתי קטנה תמיד ראיתי את אחיות שלי וההורים שלי צמים ואני הייתי קטנה מידיי בשביל זה. תמיד בערב כיפור היינו הולכים לבית כנסת בשביל לשמוע את השופר ואני זוכרת שתמיד הייתי לבושה יפה. אני זוכרת שהייתי כל כך קטנה שפשוט נבלעתי בין המוני האנשים והם היו כמו קיר ענק. ואז גדלתי והגעתי לגיל שאני יכולה לצום, ואז המשפחה הפסיקה לצום. מגיל 12 אני היחידה בבית שצמה (אני בת 15). אני אוכלת לא כשר, אני לא מאמינה, אני צמה בשביל להזכר ברגעים האלו שהיינו מחוברים וביחד...
בכיפור האחרון למשל, הם כל היום אכלו וראו טלוויזיה... כמובן שלא מולי כי הם התחשבו אבל אני הרגשתי שאני פשוט רוצה את התחושת משפחתיות הזאת שהייתה שהייתי קטנה.. מבינים אותי? זה מוזר?
17 בדצמבר 2017, 11:37