9 תשובות
לי לקח 4 חודשים.
מרגיש כמו נצח
לשקוע בדיכאון זה קל.
מרגיש כמו נצח
לשקוע בדיכאון זה קל.
מתגברים, וזה עובר. אני מבטיחה לך.
תשתדל לחשוב על זה כמה שפחות, לעשות דברים שיסיחו את דעתך, לצאת מהבית, לעשות דברים, לפגוש ולהכיר אנשים חדשים
תשתדל לחשוב על זה כמה שפחות, לעשות דברים שיסיחו את דעתך, לצאת מהבית, לעשות דברים, לפגוש ולהכיר אנשים חדשים
שואל השאלה:
אבל איך אפשר לתפקד בכלל?
אבל איך אפשר לתפקד בכלל?
אנונימי
בלית ברירה.. לא משנה מה קורה, אנחנו נאלצים לתפקד. נאלצים להמשיך לחיות.
ואל תעשה שטויות או תעשה לעצמך משהו. אתה צריך לזכור שכל דבר בחיים זה תקופה.
תיזכר בדברים שכאבו לך לפני שנה או שנתיים, ותראה איך הם מרגישים כמו שטויות עכשיו.
אם אתה צריך, אני פה לדבר 3>
ואל תעשה שטויות או תעשה לעצמך משהו. אתה צריך לזכור שכל דבר בחיים זה תקופה.
תיזכר בדברים שכאבו לך לפני שנה או שנתיים, ותראה איך הם מרגישים כמו שטויות עכשיו.
אם אתה צריך, אני פה לדבר 3>
שואל השאלה:
אני לא יכול לעמוד על הרגליים
להתחנן יעזור?
אני לא יכול לעמוד על הרגליים
להתחנן יעזור?
אנונימי
להתחנן למי?
ואתה נשמע מקסים. הכל יהיה בסדר, באמת.
תמצא איזה סדרה ותראה אותה נונסטופ
תנסה לשכוח
ואתה נשמע מקסים. הכל יהיה בסדר, באמת.
תמצא איזה סדרה ותראה אותה נונסטופ
תנסה לשכוח
שואל השאלה:
להתחנן שתחזור
להתחנן שתחזור
אנונימי
לא יודעת איך זה נגמר ביניכם, בכל אופן הייתי ממליצה שלא.
אם אתה ממש רוצה לנסות תראה לה שאתה אוהב אותה, ושכואב לך בלעדיה
בכל אופן, אל תפתח יותר מדי ציפיות למקרה שהיא לא תרצה.
אני גם נפגעתי ככה (ופחות גרוע מזה) ופגעתי בעצמי ואני מתחרטת על זה. אל תעשה לעצמך כלום
אם אתה ממש רוצה לנסות תראה לה שאתה אוהב אותה, ושכואב לך בלעדיה
בכל אופן, אל תפתח יותר מדי ציפיות למקרה שהיא לא תרצה.
אני גם נפגעתי ככה (ופחות גרוע מזה) ופגעתי בעצמי ואני מתחרטת על זה. אל תעשה לעצמך כלום
אצל כל אחד הקצב שונה
לקח לי שנה וחצי
להתחיל לתפקד לפחות
ואני עד עכשיו עדיין לא מאה אחוז מאחורי זה.
שברון לב זה אחד הדברים הכי קשים שיש
אני בכיתי במשך 5 חודשים רצוף
ברמה שהעיניים שלי היו נפוחות וככ סגולות
והדמעות לא פסקו ויכלתי לבכות 24/7
אני ככ מבינה אותך
אני גם מבינה עכשיו כמה הקשתי על עצמי
סטוקינג, מצבים של און אנד אוף ועוד ככ הרבה
זה יקח כמה זמן עד שהלב שלך יבין שזה נגמר
המוח מבין עם הזמן
אבל הלב פשוט לא משחרר
בשביל להקל על עצמך בתהליך התגברות
אתה חייב לנתק את הקשר בצורה מוחלטת
לדעתי לתת לזה לכאוב, לבכות
לכתוב/ כל דבר שיגרום לך להוציא תכאב ( חוץ מפגיעה פיזית כמובן)
אבל אחכ אתה חייב לעבוד על לשחרר
ולעבוד על לשמור את הזכרונות
האלה
בתור זכרון ובתור היסטוריה של משהו שהיה
ולא כמשהו שמנהל לך את החיי יום יום
לא צריך להלחם בכאב או בדמעות
אבל הדחקת זכרונות שבאים למוח זה עוזר ככ בתור התחלה,
למחוק דברים שיש לך בטלפון, תמונות, שיחות
אני יודעת שזה קשה אבל זה יותר מידי מפתה להסתכל על זה
וההיגיון שלנו ככ חלש יחסית לשליטה של הלב במצב הזה.
בהתחלה תמיד כל נושא דיחה שלך עם אנשים
יהיה על הבן אדם
וכל דבר יזכיר לך
תשתדל לדבר עליה כמה שפחות, תבקש מבן אדם שקרוב אליך
שיזכיר לך כל הזמן את הצדדים הטובים בפרידה ולמה זה יותר טוב ככה - זה ממש קשה להזכיר את זה לעצמך בגלל זה יעזור ממש אם יהיה עוד בן אדם.
תנסה לצאת כמה שיותר
ולעשןת דברים שיעסיקו לך את המוח
ושיהיה לך כמה שפחות זמן עם עצמך ועם לחשוב על העבר.
אני מבטיחה שעם הזמן זה נהיה קל יותר
אני מבינה אותך ברמה ככ מטורפת
אני הייתי ככ בדיכאון משברון לב ברמה שלא אכלתי
הרחקתי את עצמי מכל בן אדם
לא הייתי מוכנה לצאת מהמיטה
לא יכלתי לסבול אף אחד
שלא נדבר על לתפקד בכלל
לא ראיתי את הסוף של זה ולא האמנתי שזה ישתנה
אבל פשוט עם הזמן זה נהיה יותר קל
זה כבר נהיה חלק ממך
ואתה מצליח לתפקד ביום יום
וגם אם זה נמצא לך במוח כל היום
אתה כבר פחות שם לב לזה
כי זה כבר ככ שגרתי אז זה כבר לא מכאיב ככה.
זה משפט ככ קלישאתי אבל. זה הכל קשור לזמן
הזמן ככ יעזור לך ולכאב.
השברון לב שלך לא בשליטתך
אבל הגישה לזה וההתגברות עליו זה בידיים שלך.
זה כמו פצע.
הפצע יהפוך להיות צלקת
אבל אם אתה תגרד אותו אתה תכאיב לעצמך עוד יותר
ותאט את הקצב החלמה שלו..
זו בחירה שלך
אם להשקע בדיכאון
או אם לקחת את עצמך בידיים
ולהמשיך לנהל את החיים שלך כרגיל
כי לעצור אותם ולשקוע בכאב במקום להלחם בו
לא יעשה כלום חוץ מלהכאיב לך עוד יותר.
כנראה שיש דברים שרציתי להגיד וששכחתי לכתוב אותם
אבל בכל מקרה, אם אתה רוצה לדבר
אתה מוזמן לשלוח הודעה (:
לקח לי שנה וחצי
להתחיל לתפקד לפחות
ואני עד עכשיו עדיין לא מאה אחוז מאחורי זה.
שברון לב זה אחד הדברים הכי קשים שיש
אני בכיתי במשך 5 חודשים רצוף
ברמה שהעיניים שלי היו נפוחות וככ סגולות
והדמעות לא פסקו ויכלתי לבכות 24/7
אני ככ מבינה אותך
אני גם מבינה עכשיו כמה הקשתי על עצמי
סטוקינג, מצבים של און אנד אוף ועוד ככ הרבה
זה יקח כמה זמן עד שהלב שלך יבין שזה נגמר
המוח מבין עם הזמן
אבל הלב פשוט לא משחרר
בשביל להקל על עצמך בתהליך התגברות
אתה חייב לנתק את הקשר בצורה מוחלטת
לדעתי לתת לזה לכאוב, לבכות
לכתוב/ כל דבר שיגרום לך להוציא תכאב ( חוץ מפגיעה פיזית כמובן)
אבל אחכ אתה חייב לעבוד על לשחרר
ולעבוד על לשמור את הזכרונות
האלה
בתור זכרון ובתור היסטוריה של משהו שהיה
ולא כמשהו שמנהל לך את החיי יום יום
לא צריך להלחם בכאב או בדמעות
אבל הדחקת זכרונות שבאים למוח זה עוזר ככ בתור התחלה,
למחוק דברים שיש לך בטלפון, תמונות, שיחות
אני יודעת שזה קשה אבל זה יותר מידי מפתה להסתכל על זה
וההיגיון שלנו ככ חלש יחסית לשליטה של הלב במצב הזה.
בהתחלה תמיד כל נושא דיחה שלך עם אנשים
יהיה על הבן אדם
וכל דבר יזכיר לך
תשתדל לדבר עליה כמה שפחות, תבקש מבן אדם שקרוב אליך
שיזכיר לך כל הזמן את הצדדים הטובים בפרידה ולמה זה יותר טוב ככה - זה ממש קשה להזכיר את זה לעצמך בגלל זה יעזור ממש אם יהיה עוד בן אדם.
תנסה לצאת כמה שיותר
ולעשןת דברים שיעסיקו לך את המוח
ושיהיה לך כמה שפחות זמן עם עצמך ועם לחשוב על העבר.
אני מבטיחה שעם הזמן זה נהיה קל יותר
אני מבינה אותך ברמה ככ מטורפת
אני הייתי ככ בדיכאון משברון לב ברמה שלא אכלתי
הרחקתי את עצמי מכל בן אדם
לא הייתי מוכנה לצאת מהמיטה
לא יכלתי לסבול אף אחד
שלא נדבר על לתפקד בכלל
לא ראיתי את הסוף של זה ולא האמנתי שזה ישתנה
אבל פשוט עם הזמן זה נהיה יותר קל
זה כבר נהיה חלק ממך
ואתה מצליח לתפקד ביום יום
וגם אם זה נמצא לך במוח כל היום
אתה כבר פחות שם לב לזה
כי זה כבר ככ שגרתי אז זה כבר לא מכאיב ככה.
זה משפט ככ קלישאתי אבל. זה הכל קשור לזמן
הזמן ככ יעזור לך ולכאב.
השברון לב שלך לא בשליטתך
אבל הגישה לזה וההתגברות עליו זה בידיים שלך.
זה כמו פצע.
הפצע יהפוך להיות צלקת
אבל אם אתה תגרד אותו אתה תכאיב לעצמך עוד יותר
ותאט את הקצב החלמה שלו..
זו בחירה שלך
אם להשקע בדיכאון
או אם לקחת את עצמך בידיים
ולהמשיך לנהל את החיים שלך כרגיל
כי לעצור אותם ולשקוע בכאב במקום להלחם בו
לא יעשה כלום חוץ מלהכאיב לך עוד יותר.
כנראה שיש דברים שרציתי להגיד וששכחתי לכתוב אותם
אבל בכל מקרה, אם אתה רוצה לדבר
אתה מוזמן לשלוח הודעה (: