יש לי שאלה, אל תסיקו ישר שזה משהו שאני רוצה לעשות. נטו מתעניינת

זה לא באמת עובד, הן מעלות הכל בחזרה או קורסות

זה עובד אבל זה סתם לפגוע בעצמך כי זה מרזה יותר מידי ולא בריא ורוב הסיכויים שמי שעושה את זה תגיע לאנרוקסיה או בולמיה

או שהן קורסות, או שנשברות ומעלות הכל ואפילו יותר בחזרה, או שהן אוכלות בקושי וגם מקיאות את זה והופכות לאנורקסיות

וכמובן שתקרוס לא פעם אחת ולא פעמיים, אבל אם מישהי עושה את זה ולמרות שיודעת שיכולה לפגוע בעצמה מאוד ממשיכה עם זה היא כנראה כבר בתוך זה עמוק והיא צריכה טיפול בבית חולים

בהתחלה זה עובד מדהים, זה מרגיש כמו חלום שמתגשם.. הצלחתי לרדת הרבה בזמן מאוד קצר והרגשתי כל כך טוב. לאט לאט פתאום מדי פעם הגוף שלי היה כל כך רעב שהיו לי התקפי רעב והייתי אוכלת כאילו בלי שליטה ובלי לשבוע. המשקל שירדתי חזר ואפילו עליתי יותר ממה שירדתי מה שגרם לי להרגשה מזעזעת, אז מה עשיתי? שוב הרעבתי את עצמי ואמרתי לעצמי שהפעם אני אצליח לרדת ולשמור על זה ולא להתפתות, אבל בסופי שבוע כשההורים ואני בבית ולא בעבודה ובלימודים אז אי אפשר לא לאכול בסתר אז הייתי חייבת לאכול וכל המשקל ישר היה חוזר גם אם הייתי אוכלת ארוחה אחת מסכנה. ואז שוב במהלך השבוע מנסה לתקן את החזרה של המשקל בסופש ושוב ושוב ושוב. לאט לאט ההרעבות היו חמורות יותר, עד לרמה של תפוח/מלפפון/פרוסת לחם/עגבניה ביום שלם. ושוב התקף רעב אחד שהורס סבל של כמה שבועות, ושוב הרעבה כדי לתקן את זה. גם אם לא היו התקפי רעב, ברגע שהייתי אוכלת טיפה יותר ממה שהרגלתי את עצמי אז ישר חזר המשקל, גם אם הכמות שאכלתי היתה מאוד קטנה. אחרי כמה חודשים כאלה קלטתי שזו הפרעת אכילה, איכשהו היה לי ברור שאני מרעיבה את עצמי אבל לא ממש קלטתי שזו הפרעה. זה מרגיש כמו משהו קסום, חלום שמתגשם, עולם משלך, כוח שיש לך, משהו שאתה כל כך חזק בו ויותר טוב מאחרים כי אתה לא מתפתה לאוכל.
אתה בשלב מסוים נהיה אובססיבי לקלוריות, משקל, דימוי גוף. יש לך חוקים נוקשים של כמה קלוריות לאכול ביום, כמה ספורט לעשות, מה מותר ומה אסור, כמה, איך להסתיר הכל, איך להימנע מדברים שהורסים לך את ההגעה למטרה. נמנעים מכל פעילות שכוללת אוכל/באה על זמן של ספורט, וגם פשוט אין חשק לצאת מהבית ועם חברות. המצב הנפשי הופך להיות ממש לא טוב, מתמכרים להרעבות וכשמנסים להפסיק אותן אז יש קולות בראש שמזכירים לך טוב מאוד למה לא כדאי לך להפסיק ואתה מרגיש שאתה חייב להמשיך עם זה. יש עוד המון אבל אסכם בזה שאתה מרגיש כל כך חזק בגלל ההשפעה של ההרעבות והתחושה של השליטה אבל אתה בעצם עייף, מורעב, ומת מבפנים. אתה כאילו מעורפל כזה ורק כשאתה יוצא מזה אתה שם לב כמה מהופנט היית. יש סרטון שמתאר ממש טוב את כל זה, צירפתי אותו

בת דודה שלי הרעיבה את עצמה היא ירדה בקטע מפחיד כאילו היא הייתה שמנה חודשיים לא ראינו אותה בום שלד וחיוורת והיא התעלפה המון והתאשפזה..

חברה שלי כמעט מתה מזה. שתי חברות אפילו. ואני מכירה מישהי נוספת שמרעיבה את עצמה. אמנם היא ממשיכ. לחיות כרגיל אבל יש לה המון בעיות בגוף, יא לא יכוחה לעשות ספורט, ואני בטוחה שיש שם עוד דברים לא נעימים.