רק אני חושבת שבער"ן (עזרה ראשונה נפשית), האנשים שם ברובם בכלל לא מקצועים ולא עוזרים בגרוש... סתם חופרים ומרגישים

וואו כל כך...
דיברתי שם עם אחת... הצטערתי שדיברתי איתה

כן אבל זה מצויין שם, שהם פשוט מתנדבים, אי אפשר לצפות לקסמים, ולחלק מהאנשים זה דווקא כן עוזר

שואל השאלה:
אני יודעת שהם לא פסיכולוגים או פסיכיאטרים, אבל הם מרגישים כאילו הם אנשי מקצוע ויודעים יותר טוב מכל אחד ולצערי, הם בכלל לא עוזרים.. ולפעמים אפילו רק מלחיצים יותר.. אז מה הקטע? לדעתי צריך לפנות אליהם שיבינו שהם צריכים קצת יותר רגישות וגם להיות עם יותר סבלנות והבנה וקצת יותר זמן לדבר...

שואל השאלה:
אני לא מתכוונת למה לוקח להם הרבה זמן לענות.. אני יודעת שיש עומס וכביכול, אני לא היחידה... אני מתכוונת כשהם עונים למה הם לא יכולים להבין שאדם נמצא במצוקה ואי אפדר להקשיב לו כמה דקות בודדות ולהעיף אותו... בלי סוג של מענה... בעיקר מעצבן אותי שהם שואלים שאלות כביכול להוציא מידע ובסוף אומרים לי " אני סומך עליך שתדעי מה לעשות" וכי אל הייתי יודעת הייתי פונה אלייך? ולמה בכלל שאלת אם בסופו של דבר אתה אומר לי שאני אדע לבד מה לעשות...

וואי כל כך, הייתה שם נציגה שרק שאלה אותי מיליון שאלות אבל שאמרתי לה שאני חייב דרכים להתמודד היא התעלמה גועל נפש

תתקשרי בטלפון, זה שונה מלהתכתב

בטלפון איתם אני מקבלת מענה הרבה יותר טוב מהצט שלהם.

את יכולה לנסות את סה"ר.

אני ממש מצטערת שאת מרגישה ככה ):
אולי נפלת על האדם הלא מכון?