אני רוצה להבין משהו KPOP

אחרי המקרה של גונגהיון זל קראתי כתבה על מישהי מApink שאמרה שאחרי שהמכתב התאבדות שלו התפרסם והאיידולים קראו את זה , חלק גדול מהם הרגישו כמוהו,
אני לא יכולה להבין את הצורת חשיבה של החברות קייפופ שמה , כולם בתחרות אחד עם השני , אתה חייב לתת את הכי טוב שלך אחרת החברה תזניח אותך ותטפח את הלהקות החדשות והצעירות שזה היה המקרה של גונגהיון דרך אגב , SM שמו לב שהוא פחות נותן מעצמו אז הם פשוט הזניחו אותו ולא עזרו לו, האיידולים שם הם כמו בובות על חוט עובדים 24\7 בלי לנשום , זה אשכרה דם יזע דמעות , מכריחים אותם לחייך לקהל חיוך מזוייף , הם כמו מכונות עבודה שמה ,
למה אף אחד לא עוצר לרגע את המירוץ המזעזע והאכזרי הזה וחושב לשניה , מה עם אנושיות קצת? "תעצרו שניה , תנשמו , הכל בסדר, תראו מה אתם עושים לעצמכם" למה אף אחד לא מעז להגיד את זה ?