אוקיי, אתם אשכרה רוצים לחיות? למה?

אולי זה לא רק דברים רעים אלא גם טובים, יש גם אהבה, כבוד, קבלה, אושר, אנשים טובים, אולי צריך להסתכל על זה אחרת.

כי יש כוך כך הרבה דברים טובים.
על הכול צריך להודות גם על הרע ועל הטוב.

אם בא לך לדבר על זה מתישהו...
אני בטוח שגם בחיים שלך יש דברים מדהימים

את אחראית לחיים ולאושר שלך.
אם לא טוב לך במקום בו את נמצאת,
למה את לא עושה שינוי?
במקום לתת להם לנצח ולגרום להם לקבל מה שהם רוצים שזה בעצם להפיל אותך,
למה שלא תתאפסי תרימי את עצמך ותגידי לעצמך שאת מסוגלת לעבור את זה.
הכל תלוי אך רק בך.
ברגע שתרצי שינוי את תקבלי שינוי.
ואל תשכחי אף פעם עם כל החרא שהעולם הזה נותן הוא מעניק גם דברים מדהימים כל כך כמו אהבה ומשפחה.
הוא נותן לנו אץ הזכות לקום כל בוקר ולהלחם למען עתיד טוב יותר לנו ולסובבים אותנו.
תמיד יהיו אנשים שירצו לפגוע ולהוריד אותך למטה את זאת שמחליטה אם ליפול או אם להתמודד מול הקושי ולנצח אותו. תלחמי למען האושר שלך ולמען עתיד טוב יותר.

גם אם החיים נראים חרא פשוט תחייכי. הם בשניות יחזירו לך חיוך

כי משקל של אושר. הוא גדול ומשמעותי יותר מדברים אחרים.
כאבים ככל שיהיו

אנשים תמיד נוטים למנות רק את ההיבטים הרעים שבחיים ומעצימים אותם, וככה הם בעצם מחרבנים לעצמם את הסיכויים ליהנות מהרגעים הכי קטנים ומהנים בחיים.
אתן לך דוגמה לגבי היום - ישנתי רק שעתיים בלילה הקודם, עשיתי מתכונת של שלוש שעות בהיסטוריה על כלום שעות שינה ואחרי שבקושי התכוננתי אליה, רבתי עם מישהו שחשוב לי. מצד שני, הייתה לי שיחה מעניינת עם חברה, עשיתי קעקוע, המתכונת איכשהו הלכה טוב, נתקלתי באנשים מעניינים, אפילו הדבר הכי מטומטם - הסתובבתי עם התיק החדש שקניתי מיפו לפני כמה ימים ואני מתה עליו.
אם תסתכלי על כל יום שעברת תוכלי לאסוף ממנו כמה רגעים שהיה שווה לחוות, בתוך כל החרא. יש ימים שבהם את חווה יותר ויש פחות, אבל בכל יום את צוברת לעצמך נקודות זכות, וחבל שסופו של דבר רובנו הגדול נוטה לשים דגש על הרע.
הטיפ הכי גדול שלי אלייך הוא לשים לב לפרטים הקטנים. את לא מבינה איך זה ישנה את החיים שלך. לי זה שינה.

מה היה רע במה שאמרתי? באמת שזה לא רק דברים רעים, להיתקע בזה יהרוס אותך, נסי לראות את זה אחרת

אני מנסה לעזור. לא חייבים תמיד לראות את הרע, זה סתם מדכא.. שעוסקים בראיית הרע אז ברור למה שואלים. כי רואים את זה.. וזה משפיע על עליכם רע ואז מדוכאים וקשה לחיות, אני רק אומרת שצריך גם למצוא את הטוב בחיים למרות הרע, לשחרר ולהרפות מהרע ולתת לו ללכת.

תכלס
מצטרפת לשאלה

אל תשקעו לתוך זה. יש טוב. פשוט צריך למצוא אותו, את מבינה נכון? לשקוע לתוך זה, סתם יאמלל אותך ואני מאמינה שאת לא אוהבת להיות בזה. אם תראי את הרע כל הזמן, זה רק יעשה לך רע וידכא אותך, אנשים שקועים בתוך הבוץ של דיכאון וראיית הרע וקורסים מזה, ככל שנותנים לזה כוח זה גדל כמו גידול. כדור שלג שנייה למפולת, צריך גם לבחור אחרת, נכון יש גם רע, אבל אם נתמקד רק בו, נפסיק לחיות, לאכול, פשוט לא נוכל לחיות, כמו עורב שקורא רק רע, מוכר? עורבים נשמעים ככה. קרע היפוך רק רע, מה עדיף יותר לדעתך להמשיך עם ראיית הרע כמו שעורבים קוראים או לבחור אחרת? אני נותנת לך נקודה מעניינת לחשוב עליה, את בחורה חכמה, חשבי, האם כדאי לאפשר לזה להרוס אותך? מה יוצא מזה? את הרי לא אוהבת את המצב הזה. שונאת אותו וקשה לך. בואי נחשוב האם זה רלוונטי שהחשיבה הזו על רע עוזרת לך? מה את הרגשת בזה? מה זה נתן לך?

מסכימה איתך. לא צריך לחיות.
התאבדות המונית מישהו?
לא? טוב?
אז אני שוב לבד..

לא להציע התאבדות.. בבקשה, צריך לחיות, שאלתי אותך שאלות שאת צריכה לחשוב על זה בעצמך, ואת בחורה חכמה ונבונה לדעתי, גם את יכולה לחשוב על זה לכמה זמן, בואו נהיה קצת חכמים ונחשוב, האם אותן מחשבות רעות הועילו לכן בכלל?

אני מנסה לעזור לך להגיע לתשובה נכונה. לא להציע לה התאבדות. בבקשה פיאקצו.. בואו ננסה לחשוב, אני מאמינה בכן שתצליחו למצוא דרך..

מישהו עושה לה מינוסים בכוונה?
היא שעה משקיע בתשובות..

לא יודעת אבל גם לא משנה לי, אולי כן. גם חופרת אל תשכחי..:\ בכל מקרה, לא צריך לראות רק את הרע, לא פשוט אבל מה צריך לעשות זה לראות את הטוב גם

שואל השאלה:
זה לא כל כך פשוט... לפחות לא בשבילי.
אל תשכח שיש גם המון סיכונים של להישאר בחיים אבל להיות מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי- לא נחמד

אנונימי אל תעודד אותה להתאבד, את לא תהיי בבית חולים פסיכאיטרי אם תנסי לעזור לעצמך ולעשות שיהיה לך טוב ותבחרי לראות גם את הטוב בחיים ולא להישבר בגלל משברים.. אין סיכונים להיות בחיים, יש אפשרות לחיים טובים יותר אם נלחמים על מה שמאמינים בו, לא תהיי באשפוזים, שאלתי אותך שאלות למחשבה ואני מאמינה שאת בחורה טובה עם מוח ושכל ואת בוודאי לא אוהבת להיות במצב הזה ורוצה להיות מאושרת, מה מונע ממך להיות מאושרת? מה עוצר אותך? את צריכה להילחם בשביל לצאת מדיכאון, כמו שכתוב בשם המשתמש שלך פה " fight" you need to fight back ואל תשכחי שאם תמשיכי להיות בדיכאון כמו מישהי פה, את תסבלי מזה, תהיי חולה מזה ממש, לא תולכי לחיות ושבסופו של דבר תמותי מזה.. גם זה לא נחמד ומה עדיך יותר לדעתך האישית, לשנות את זה למרות כל הקושי עד שמצליחים לצאת מזה לפחות או שנותנים לזה להרוס לך את החיים, את העתיד והבריאות שלך, שכל חייך יהיו ככה, בלי חברים ואהבה ואת בקושי תחיי ורק תראי את הרע ותסבלי מזה עד שתמותי לך בודדה ואומללה?

אני מנסה לגרום לך לחשוב על זה. שמעי אם תתני לזה להרוס אותך, ברור שתהיי באשפוז אם זה יחמיר ויהיה לך קשה מאוד, את צריכה לנסות לעזור לעצמך, אני לא אומרת לך שזה יהיה פשוט או קל, פשוט זה מה שאת צריכה לעשות, בכנות אני לטובתך, כמו שכתוב לך בשם משתמש שלך, שאומר הכול, תילחם! נערה יקרה, את במצב של דיכאון ויאוש, יש לך שתי בחירות עכשיו ולמרות שאני שונאת את שתי בחירות האלה, אני אתן לך לבחור, או חיים או מוות, מה לדעתך יותר עדיף להמשיך ככה ולסבול עד שאת תהיי במצב של ייאוש סופני ותמותי מזה וגם גוף שלך יקרוס מזה ותסבלי ובקושי תחיי או שתנסי למרות כל הקושי, ומשברים ייאוש, למצוא דרך לעבור את זה ולהיות מאושרת עד שבאמת תצליחי להיות מאושרת? אני רק אומרת לך מה שיכול לקרות לך אם תתני לזה להמשיך ככה וגם אני אומרת לך מה שיכול לקרות מתישהו אם תחברי את ההפך,, את נראית לי בחורה חכמה ונבונה למדי, את בטח יכולה להבין את זה. אני רוצה שתחשבי על זה. לא יהיה לך סיכון להישאר בחיים אם תנסי כמה שאת יכולה להחזיק מעמד ולעזור לעצמך גם אם זה יהיה לך קשה. אל תוותרי, וגם לא תהיי שם, אז תנסי לעזור לעצמך לקום למעלה ולא לוותר למרות שדיכאון ויאוש גורמים לך לרצות לוותר עד שבאמת תצליחי לעבור את זה. אם את לא רוצה להיות שם, אז אל תגרמי לעצמך לבוא לשם, זאת אומרת אם את לא רוצה להגיע למצב כזה של אשפוז בבית חולים פסכיאטרי, אז בוא לא ניתן לדיכאון להיות כל כך חמור והרסני, בוא לא נוותר ונרשה לזה לקרות, אני גם לא רוצה שתגיעי לשם, אני אומרת לך בכנות, אני עזרתי לבחורה אחת להילחם בזה, היא לא רצתה עזרה אפילו שחברה שלה רצתה לעזור לה פה, היא קרסה וקרסה עד שהיא הגיעה לשם ובסופו של דבר מתה שם, אם את לא רוצה להיות שם, אז בואי תנסי לא לוותר לדיכאון שלך ולא לתת לדברים רעים להשפיע עליך, אני אומרת לך מכל הלב, אני עוזרת לשלוש בנות במצב לא טוב, זו בדיכאון קשה והשנייה עושה לעצמה משהו לא טוב, עישון, גם השנייה בקטעים אחרים של זה. וזה לא פשוט להן וגם לא לי, אל תיתן לזה להחמיר, ברגע שהוא נהיה חמור יותר מדי, הולכים לשם או שסובלים מזה, דיכאון קליני יכול להרוס אותך עד שתסבלי מזה ופשוט לא תחיי יותר, את עדיין תהי חיה בעולם הזה, אבל בקושי תחיי, לא תהיה לך אהבה או אושר, שמחה או כל דבר טוב, הדיכאון הזה יגרום לך להרגיש נורא אם תתני לו, זה גם יכשיל אותך בכל דבר שתנסי אם תיתני לו להמשיך, בלימודים, בעבודות בעתיד שיהיו לך, חברים בקושי יהיו, לא משנה מה תעשי, את עדיין תרגישי רע מאוד בגללו, הדיכאון שלך יכול להיות הרסני מדי אם נותנים לו יותר מדי כוח, זה משהו שמתפשט וגדל כל הזמן כמו גידול, ברגע שאת מאפשרת לו להרוס אותך ומאכילה אותו בייאוש שלך, הוא גדל וגדל שעד שהוא משתלט עליך לגמרי והורס אותך, כמו גידול, או דברים רעים, אל תשכחי, מתישהו זה יעבור, את חייבת להילחם בו גם אם זה קשה מדי, או שתילחמי בו או שתתני לו אפשרות לנצח אותך, ותקשיבי לי טוב באמת, אני לא רוצה שתגיעי למצב של אותן בנות שאני עוזרת להן, אני רוצה שתחיי טוב יותר ומאושרת, לכן אני מבקשת ממך אף פעם אל תיתני לו את מה שהוא רוצה ממך, אל תיתני לו להרוס אותך, להשפיע עליך, לפגוע בך, כי אחרת, כמו שנאמר, גיים אובר. ואני לא רוצה שתהיי אחת מתושבי העיר דיכאון שחיים בקושי ומרגישים כמו מתים מהלכים ואני לא מתכוונת לסדרת האימה ביס, אני מתכוונת למישהו שלא חי למרות שהוא כן חי אבל בקושי חי, בקושי צוחק ונהנה בחיים ורק רואה את הדברים הרעים. אני אומרת את זה בכנות גדולה פה, אז בבקשה, אל תוותרי לו!

ואו.. מי יקרא את כול זה?

טוב, זה היה צריך לצאת החוצה וזו האמת על מה שיקרה לה אם היא תיתן לו להרוס אותה, בכנות.. הייתי צריכה להוציא את זה.-. בסדר, אמרתי מה שהיה צריך לומר בכנות, זו כבר החלטה שלך שואלת השאלה, נקודה למחשבה ושבת שלום, סה"כ אני רוצה בטובתך ושתהיי מאושרת. גם אם זו לא את, קבלתי את המסר, אבל באמת שהייתי צריכה להוציא את זה, כולם פה יודעים כולל היא מה יקרה לה אם היא תיתן לזה כוח. סליחה שזה נשמע יותר כנה ומאיים, אבל זו האמת בזה. אני יודעת שאת בדיכאון וחושבת שזה לא יעזור לך מה שאני אומרת או הם אומרים, נכון את צודקת, אבל גם אנו צודקים