6 תשובות
וואי גם אותי הרבה! אמרו לי הלתרכז בעכשיו, פשוט להנות ממה שיש עכשיו במיוחד בידיעה שיום אחד זה לא יהיה
זה חלק בלתי נפרד מהחיים אבל עד אז צריך לעשות מלא דברים לאהוב לצחוק לשמוח להתעצב
אותי לא. גם אם אני אחשוב על זה ואפחד מזה זה במילא יקרה. תזכרי שלפני שנולדת היו אין סוף שנה שלא היית קיימת, זה הפריע לך? סביר להניח שלא. אז כנראה גם אחרי המוות זה לא יפריע לך (:
את כולנו זה מטריד..
אני מאמינה שאחרי המוות אתה ממשיך להרגיש עד לרגע שכולם יישכחו ממך
וואי אני ככה כל לילה מגיל 5 (התחלתי לחשוב על זה מוקדם ביום שסבא שלי מת הבנתי את זה) כל כך הרבה לילות בכיתי
אנונימית
מדחיקים.
אני אישית פחות חושבת על המוות ועל המוות שלי זה לא מפריע לי כי הכל רשום למעלה ואין מה להתעסק עם זה...
מפחיד אותי שהוא ייקח מישהו שאני אוהבת ( משפחה... )
המחשבות האלה שיום אחד אני אקום וארצה לחזור לעכשו לתקופה שהוא עדיין חי **הורגת אותי**
הפחד הכי גדול שלי, כי אני יודעת שאשקע בגעגוע ודיכאון על החיים.
בטח אחרוש על "לחזור בזמן", "רחוק מכאן" (אייל גולן) - כל פעם שאני שומעת אותם אני נזכרת ופוחדת שאצטרך לשמוע אותם גם פעם מגעגוע והרבה.
וואו הייתי צריכה לפרוק
אנונימית