חבר שלי ואני נפרדנו...

תראי לו כמה שאת אוהבת אותו, אבל באמת.
ואל תחזרי על זה שוב!

אבל הקטע שאנחנו נפרדים מלא... וכול פעם אני זאת שחןזרת אז בשבילו זה בקלות להיפרד ממני כי בשבילו אני תמיד אחזור... אני כבר מרגישה מובן מאליו עבורו...

שמעי אם אתם נפרדים מלא כנראה שמשהו לא הולך ושזה פשוט לא זה..

אבל אני אוהבת אותו יותר מאת עצמי... אני לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלעדיו... בחיים לא חשבתי פשוט שהוא יפרד ממני על כאלו שטויות...

תעשו שיחה במציאות רצינית שימו את כל הקלפים שכל אחד יגיד מה הוא חושב ומשם תראו מה הכי נכון לכם לעשות

זה מה שאנחנו עושים תמיד... הוא אמר לי היום לא להתקרב לבית שלו ושלא אנסה לדבר איתו בשביל לפתח שיחה...

אל תחזרי אליו אחרת תיפרדו שוב ושוב והוא יפגע בך עוד פעם. סורי:/

אבל אני אןהבת אותו כול כך.. אני לא מסוגלת בלעדיו בכלל

נפרדים וחוזרים כל הזמן? נשמע שהקשר הזה לא בריא לשניכם, נכון שאת אוהבת אותו כרגע אבל לדעתי הדבר הכי נכון לעשות זה לשחרר ולהמשיך הלאה. אם זה ככה כל פעם ואתם לא מצליחים לפתור את העניינים בינכם אז עדיף להרפות.

אבל איך אפשר להרפות... הוא הפך להיות חלק ממני.. ובכלל.. אני כול כך נרתעת מהמחשבה על לחשוב שתיהיה לו מישהי אחרת...

נכון כי ככה זה פרידות בהתחלה, אבל עם הזמן את תביני שזה מה שהיה טוב עבורכם. את באמת רוצה קשר כזה שמישהו לוקח אותך כמובן מאליו? קשר של כל הזמן נתק וחזרה? מגיע לך מישהו שאוהב אותך ונלחם בשביל להשאר אתך.

הוא כן אוהב אותי ונלחם... איכשהו תמיד כשאני שולחת "הודעת פרידה" כזאת אחרי כמה זמן הוא מתחנן לחזור... אומר שקשה לו בלעדיי ושהוא לא מבין למה הוא מעמיד פנים שלא... הוא באמת עושה הכול בשבילי.. היום הרגשתי שנכון, אכזבתי אותו אבל הייתי נורא עצבנית עליו... אבל הפרידות האלה... הן משגעןת אותי

אז די, צ'אנס אחרון דברו כמו בוגרים ואם לא עובד אז לשחרר.