כתבתי שיר, אני אשמח אם תגידו מה אתם חושבים. אני רוצה את האמת רק בבקשה תהיו עדינים כי זה על נושא מאוד רגיש ועמוק בשבילי

אני יושבת לי לבד ולאף אחד לא איכפת, מרגישה כמו חתול רחוב נטוש.
כולם רואים אותי אבל לא מתייחסים,
אולי לא שמים לב, אולי אני לא שווה את המאמץ.

פזמון:
תמיד חשבתי שיהיה שונה, שיהיו לי חברים אמיתיים, שיהיו שם כשאסתכל לאחור ולא יעלמו כשאסיט את המבט. אני מאמינה שיום אחד אמצע כאלה, וזה ירגיש טוב אבל משהו מבפנים כבר נדפק.

שיקרתי לעצמי במשך שנים, העמדתי פנים שהכל בסדר. אמרתי לעצמי שהחיים לא מושלמים וזה נורמאלי.
אבל זאת לא חברות, זה רק פוגע וזה הורג אותי כל פעם מחדש

תמיד חשבתי שיהיה שונה, שיהיו לי חברים אמיתיים, שיהיו שם כשאסתכל לאחור ולאיעלמו כשאסיט את המבט. אני מאמינה שיום אחד אמצע כאלה, וזה ירגיש טוב אבל משהו מבפנים כבר נדפק