יש לי דיכאון קליני

תראי,
נכון שאין לך כוחות,
אבל את חייבת להתאמץ ולעשות דיאטה.
אם תתאמצי בכל מקרה,
בסוף תצליחי.
זה קל כשאתה בדיכאון להגיד ''אני לא יכול כלום'', ''אין לי כוחות'',
השאלה היא מה עושים עם זה.
את צריכה לנסות ולהתאמץ למרות שקשה.

שואל השאלה:
אי אפשר
נקסט?

את צריכה להכיר אנשים חדשים וטובים, תחליפי בית ספר, לא נולדים עם אופטימיות, כל אחד ואחד בעולם היה עצוב והרגיש נורא, אל תשבי על חצי ארוחה ביום זה לא בריא לגוף תלכי לחדר כושר זה יותר טוב כי אז לפחות הגוף שלך יקבל את כל הכוח מהאוכל, אני רוצה שתכתבי לי בפרטי כי אני רוצה לספר לך הרבה דברים שפה אני לא יכולה

על זה בדיוק אני מדברת...

אם את מסוגלת לאכול ארוחה אחת ביום מבלי למות מרעב את יכולה לאכול שלוש ארוחות ביום שהם רק דברים בריאים.

שואל השאלה:
כן..
נראה לי שקצת לא הבנתם את המשמעות של דיכאון.

אני יודעת בדיוק מה זה דיכאון.
כי בעצמי אובחנתי בדיכאון
-.-
אבל גם אני כל הזמן אמרתי שאני לא יכולה וכל זה,
ואז ניסיתי להתאמץ ובכל זאת הצלחתי.
כל אחד יכול,
פשוט עם מאמץ.
את פשוט מוותרת מראש,
מבלי לנסות בכלל.
זה לא טוב,
ככה את לא תתקדמי בחיים.

שואל השאלה:
אני לא ממש מתכוונת לחיות ככה שאין יותר מדי למה להתקדם (: תודה על הדאגה

אם את אובדנית אז...
למה את לא במחלקה סגורה?
או באשפוז יום?
או בכל מסגרת שמגיעים אליה אנשים שלא מתפקדים\אובדניים...

שואל השאלה:
למה שאהיה? כדי שכשאשתחרר משם יגידו לי בכל מקום שלא רוצים לקבל אותי לעבודה? שאני לא כשירה לשרת בצהל? שיסכלו עלי כמו על משוגעת? שיהיה לי את הכתם הזה לכל החיים- חיים בריאים אבל עם כתם? לא תודה. מעדיפה בלי כתם ובלי חיים (:

את נהנית להישאר אובדנית כאילו?

שואל השאלה:
לא
אני פשוט יודעת שאין פיתרון

כדורים,
שיחות,
אשפוזים...
זה עוזר...

שואל השאלה:
אמרתי שהחלפתי כבר כמה סוגים- לא עוזר
שיחות שמתקיימות כל כמה שעות- לא עוזר
פסיכולוגית/פסיכיאטרית (גם החלפתי כמה פעמים)- לא עוזר

טיפול בחשמל?
יש כאלה שעושים אם כלום לא עוזר להם...

שואל השאלה:
מזאתאומרת? פשוט מחשמלים אותי והכל עובר?

לא יודעת איך זה הולך...
זה פשוט אמור לעזור לאנשים שניסו איתם הכל וכלום לא עוזר...
אני מכירה מישהי שעשתה,
אבל לא זוכרת אם זה עזר לה או לא.

מצטער לומר לך אם באת לפה בתור מוצא אחרון די נדפקת
אף אחד לא יעזור לך מלהציע לך הצעות שכבר בטוח ניסית
כי את בשונה מהם ניסית לצאת מזה ודי חשבת על מה שאנשים אחרים כבר יחשבו
עדיף לך לדבר עם אנשים מוסכמים יותר
הדבר היחיד שאני אולי יכול להציע לך זה אולי לנסות
למצוא תחביבים מסוימים (כאלה שאתה יכול להשקיע בהם ולהתחבר אליהם כמו ריקוד ריצה כדור אף שחייה)
אני אומנם לא בדיוק בדיכאון אבל תמיד שאני עושה דברים שאני עושה זה די מוריד לי לחצים ונותן לי אווירה טובה יותר אני יודע זה נשמע די קלישאתי אבל אני מניח שרגעים קטנים טובים כאלה יכולים לשפר קצת את המצב רוח

שואל השאלה:
ובגלל שאתה לא בדיכאון אתה לא יכול להבין שתחביבים קצת בלתי אפשרי למצוא כשלבנאדם אין את הכוחות לקום מהמיטה (:

תקשיבי,
מה את רוצה כבר שיענו לך?
כולם יענו לך שאת צריכה להתאמץ,
ושלא תשיגי את מה שאת רוצה אם לא תעבדי בשביל זה.
אז אני לא כל כך מבינה למה נשאלה השאלה הזאת,
אם את מוותרת מראש,
ואני גם מבינה למה,
אבל למרות שאומרים לך שאת צריכה להתאמץ?

שואל השאלה:
אוקיי אז לא אשיג
סתם עוד סיבה טובה בשביל מה לא לחיות (:

מן הסתם שאני לא בדיכאון בן אדם בדיכאון לא יכול לעזור לך כמו שהוא לא יכול לעזור לעצמו, וכמו שציינתי בהתחלה אף אחד פה מהנערים לא יכול לעזור לך חוץ מלנסות לתת לך תשובה מעודדת רק יעוץ יכול לעזור לך וגם אני בספק בני אדם עדיין לא חכמים מספיק בשביל להבין את עצמם אפילו

נדמה לי שאת שאלת את השאלה הזאת
רק בשביל להודיע לנו שאת אובדנית באיזה אופן
זאת אומרת שאת כן רוצה לעזור לעצמך,
וצריכה קצת עידוד...

שואל השאלה:
לא זה בסדר...
מעדיפה לחכות למוות בשקט

אם את באמת רוצה למות,
ובאמת חושבת שאין לך למה לחיות,
למה שאלת שאלה שמרמזת על קריאה לעזרה?

שואל השאלה:
כנראה סתם כי אני בכיינית ממורמרת

לא...
את פשוט רוצה שיעזרו לך,
אבל את לא מוכנה לעזור לעצמך.
זה בסדר גם אני הייתי כזאת,
ולפעמים אני עדיין כזאת...
הכל אפשרי בעזרת מאמצים.
תנסי ותראי בעצמך (:

די ברור שהיא לא באמת רוצה למות זה החולשה שלה שגורמת לה לחשוב ככה שעדיף כבר למות, אף אחד לא באמת רוצה למות כולם פשוט חושבים שרק זאת האופציה

את לא בכיינית, את צריכה לנסות גישה אחרת, תראי במקום לחשוב שהכול לא אפשרי, תנסי לעזור לעצמך, עזרי להורים שלך לעזור לך, תכירי חברות, תעשי משהו שיעזור לך, אני עזרתי פה למישהי שהייתה במצב שלך כמעט, מרוב שהיא לא רצתה עזרה מאף אחד ולא רצתה גם לעזור לעצמה, היא הלכה למוסד באשפוז ושם היא מתה, אני וחברה שלה ניסנו הכול בשביל להוציא אותה מזה, היא גם התחברה לאנשים לא טובים וזה, ניסנו הכול, אם את מוותרת, חשבי על המשפחה שלך, ההורים שלך, יש מספיק מקרים של נערים ונערות שהתאבדו פה שגרמו למשפחות שלהם לשבר נפשי, אני גם מנסה לעזור לשלוש בנות פה שגם הן במצב הזה, אסור לך לותר, את צריכה להתחיל להאמין בעצמך, לנסות, לעשות, גם שזה קשה לך ולא פשוט, צאי לשמש, תעשי משהו שאת אוהבת, תדברי עם הורים שלך, תבלי במשפחה, תראי סדרות, נסי להילחם בזה כמה שאת יכולה, כי אחרת, את עלולה למות מזה וההורים שלך יהיו באבל מאובדן שלך במשפחה. אני אהיה כנה אתך, אם תמשיכי לתת לך למחשבות שלך להרוס אותך... את לא תחיי ככה, נסי ללכת לבית ספר, גם אם קשה לך, נסי להסיח את דעתך, ולימודים עד כמה שזה מתיש ומעצבן ללמוד, יכול אולי לעזור לך לחשוב על הלימודים הקשים במקום על דיכאון, אם את באמת שמנה, אז את יכולה לעשות דיאטה נכונה וכושר, רק אם את באמת כזו, שנית תאהבי את עצמך ותעשי שיהיה לך ביטחון עצמי טוב, יהיו לך, את רק צריכה לנסות, זה אפשרי אם את רוצה שזה יהיה, אם לא, ברור שאת תיכשלי ותפלי ותמשיכי לחשוב ככה שזה לא אפשרי. את יכולה ללמוד להיות אופטימית, נסי להכיר חברים, ואולי כן יש לך דברים שאת אוהבת לעסוק בהם? את רואה את עצמך באור שלילי, החליפי נקודת מבט, זה בגלל דיכאון קליני שגורם לך לחשוב שאת כזו, למה לשלול? שקלת לנסות? מה דעתך לפעול לעצות של אנשים פה? בנוסף אני מכירה משתמשת אחת שנותנת עצות שיכולות לעזור לך, שוקולד לנצח, היא טובה בעצות פה ומעולה בזה.. אנשים פה כן יודעים את המשמעות של דיכאון קליני באתר הזה, האמת שזה אולי יפתיע, אבל חלק מפה היו במצבך ועברו את זה איכשהו, עובדה.. ויהיה לך לאן להתקדם, את לא משוגעת, פשוט אנשים נוטים קצת לא להבין את מה שהולך בנפשם של אלה שהיו בדיכאון או מי שהם בדיכאון, תתעלמי מדעות של אנשים עליך, אם תעברי את זה ותביני שדעות כאלה לא אמורות לפגוע בך, לא יהיה כתם ואת לא משוגעת, אדם בדיכאון אינו משוגע כמו מי עם הפרעות אכילה לא משוגע בכלל, זה פשוט כי הדיכאון גרם לו לעשות את זה. ואם יש פתרון? כבר אמרתי פה, יש פה כאלה שעברו את זה אז דווקא יש פתרון, אם מנסים לחפש פתרון ורוצים שינוי באמת, אז צריך פשוט למצוא כוחות ולעזור לעצמך גם אם לא בא לך לקום. כן תשיגי וכן תהיה לך סיבה טובה לקום ולחיות, אל תחכי לא למות ולא לנס, תפעלי שיבוא נס, כולם פה דואגים לך, כולל אלה שהיו בזה, את צריכה לנסות להקשיב ולנסות את זה, תכלס יש פה אנשים שהיו כמוך ובמצבך ויודעים איך זה. רוב הבנים ובנות פה עברו את המצב הזה, כולל מפורסמים כמו גי קי רולניג

אני לא מאמין בדכאון, אם יתנו לבנאדם כדור של אדוויל ויגידו לו שזה מצמיח כנפיים הוא יקפוץ מהגג במחשבה שהוא יכול לעוף, בקיצור אני לא מאמין גם בכדורים נגד דכאון.
לא נולדים עם אופטימיות, אופטיות זאת אמונה, בדיוק כמו שכל בנאדם בוחר להאמין בדת, בנאדם יכול לבחור להאמין באופטימיות.
חוץ מזה שזה לא הפתרון לזרוק עליך עזרה ולהגיד לך תצאי מזה..
את קודם כל להגיע עם עצמך להבנה והסכמה, את צריכה קודם כל למצוא את עצמך, להבין למה את ככה, מה גורם לך להרגיש כמו שאת מרגישה.
בזה ששלחת לפה הודעה זאת התחלה טובה, נוכל לעזור לך פה להבין למה את מרגישה ככה.
השינוי לא יבוא מאחרים, רק ממך ואת זה אני אומר לך מניסיון.