שאלה רצינית שאשמח גם לתשובות רציניות מילדים בוגרים שיש להם נסיון בדברים כאלה

יש לי שיחות כבר משנה שעברה עם היועצת פה ושם בגלל שלא טוב לי בבית והשנה גם יותר חברתית וזה עבר שלב ליותר קשה..אמא שלי בזמן האחרון התחילה לערב יותר תוקפנות מצידה יותר אלימות לא באופן קיצוני אבל הדרך שלה נורא תוקפנית ואלימה היא הייתה ככה גם לפני 4 שנים לפעמים עובר לה לפעמים היא חוזרת לתקוף ולהיות אלימה ומשוגעת.. אז היא פנתה למורה שלי על דעת עצמה שפגשה אותה במקרה ברחוב ואני פשוט מתעצבנת לכתוב את זה אפילו היא התחילה לספר לה למחנכת שלי שאנחנו רבות בזמן האחרון ויש קללות ויש אלימות ושהיא צריכה עזרה את האמת שלא אמרו לי בדיוק מה המילים שהיא בחרה את מי היא האשימה יותר ואת מי פחות אמא שלי לא סיפרה לי מזה אפילו וגיליתי את זה היום שהיועצת שלי קראה לי לשיחה ורצתה לשמוע ואני הייתי בהלם אמרתי שזה לא עניין שלהם וזה כבר חדירה לפרטיות ושיכבדו אותי כי זה כבר לא לעניין ויש גבול כמה אני יכולה לשתף בכל זאת היא יועצת לא פסיכולוגית ולא משהי שיכולה לעזור לאמא שלי להשתנות כי הרבה ניסו ואמא שלי לא משתפת פעולה וגם זה האשיות שלה משהייתה קטנה, והיועצת המשיכה ללחוץ עלי ולהגידש היא לא יכולה להתעלם מזה אבל אמרתי לה שהיא חייבת כי זה לא נשמע לי נורמלי לדבר על זה בתחום ביצפר, תנסו להבין אותי ושימו אותכם במקום שלי ותגידו לי מה אתם חושבים, אם אני הצודקת או היא? היא אמרה שהיא תמשיך לשאול אותי תמיד בכל זאת ולהציק ואני לא בוטחת בה זה לא לעניין לדחוף תאף כבר