מה אתם עושים אחרי שאתם עושים פאדיחה ובא לכם לקבור את עצמכם?

קובר את עצמי מתחת לפוך בדרך כלל וחושב על איזה פאדיחה עשיתי עד שזה נעלם מתישהו

זורק עליהם קקי
think
adapt
overcome

חחח אוקיי תקשיבי שאני באמת הבן אדם הכי פדחן בעולם אני רצינית
כל מקום אני עושה פדיחות שאת לא מבינה
קיצר אני לוקחת הכל בצחוק וזה כייף לי

אני פשוט מנסה לא לחשוב על זה
מה זה יתן לי הפאדיחה כבר הייתה

מנחמת את עצמי

בהתחלה מנסה לחשוב איך אחרים רואים את זה ולשכנע את עצמי שזה לא כזה מביך כמו שאני חושבת
ואז אני משתדלת כמה שפחות לחשוב על זה, ואם במקרה אני נזכרת אני ישר מנסה לחשוב על משהו אחר

בדיוק כמוה^^

מקללת את עצמי.

אומרת לעצמי שלהיות רגילה זה משעמם ויש סיכוי קטנטן שהם לא ראו את זה כפדיחה כמו שאני ראיתי. (רוב הסיכויים שהם כן אבל אני משקרת לעצמי)

מי שמכיר אותי יודע איך זה נראה.
אני פשוט עומדת במקום אחד בשוק.
ומתחילה לצעוק עם הפנים של השוק.

מספרת לחברות ואז הם מרגיעות אותי

מדמיינת איך הייתי מהצד
פדיחות זה קורה לכולם, העובדה שיוצא לנו מדי פעם פדיחה של ממש לא אומרת שצריך לשבות יום בבית, אישית אותי זה מצחיק.