3 תשובות
אני ממש מזדהה עם כל מה שכתבת.. רק שאני בת 16 אבל עדיין זה עצוב..
אנונימית
אני סיימתי ללמוד שנה שעברה, והיה לי בדיוק את אותה הבעייה. הטריק הוא לנסות דברים חדשים, להיכנס למעגלים חברתיים חדשים. אני אשמח לפרטי יותר בפרטי
כל הבנות שהיו כבר בזוגיות מתחת לגיל 18 סתם שוברות לעצמן את הלב.
למה? כי הזוגיות אף פעם לא מחזיקה והבנים אף פעם לא רציניים! אין כאן אהבה!
בגילאים האלה הבנים מושפעים, הורמונליים, חרמנים וילדותים.
כל פעם שעובר לידי זוג בבית ספר אני מרחמת על הבחורה כי לרוב היא נפגעת בסוף.
אני אומרת לך, שכחי מזה! זה לא אהבה, וזה לא מחזיק מעמד. זה סתם.
זה בולשיט אחד גדול. תגידי תודה שאף ילד חרמן לא ניצל אותך או הפיץ עליך תמונות או ריכל עליך עם חברים שלו, כי זה לרוב מה שהם עושים.
הם לא בוגרים ולא מבינים מה זה זוגיות. והבנות כמעט תמיד יוצאות שבורות לב, מבולבלות ונדפקות.
בבקשה תוציאי לך את הרעיון הזה מהראש! זוגיות לפני גיל 18 סופה להיגמר.
זה סתם מיותר, אין כאן שום אהבה לרוב.
את צריכה להיות ממש שמחה שלא היה לך חבר, ושלא נתת לאף ילד חרמן לעבוד עליך כמו 80% מהבנות.
זה לא אמיתי ולא מחזיק מעמד אף פעם. חכי להתבגר, חכי שהבנים יתבגרו וחכי לזוגיות רצינית ואהבה אמיתית. כל דבר בזמן שלו.
בית הספר זה בולשיט אחד גדול, זה לא החיים האמיתים ומה שקורה בבית ספר לא משפיע עליך אחר כך.
ולמה את חושבת שלכולם היה כזה כיף בבצפר?
לרוב יש חוויות וזכרונות שליליים משם, סובלים שם, מציקים להם, ומבזבזים את עצמם.
אם את רוצה להנות מהחיים אין לזה קשר לבצפר.
רק את יוצרת את המציאות!
החיים שלך הם רק בידיים שלך!
אם את לא מרוצה מאיפה שאת, תזוזי!
תתחילי ליצור, לדחוף, להתעקש, לעצב לך חיים שמחים וכיפיים!
יש מלא דרכים להכניס כיף לשגרת בצפר: לקום עם מוזיקה, לאכול משהו טעים, לארגן פעילויות אחרי בית ספר שיהיה משהו לצפות לו, למצוא תחביב, להתלבש בצורה שאת אוהבת ומרימה לך את הביטחון, לבשל דברים בבית, לקרוא ספרים, לצאת לבלות עם המשפחה, להצטרף לצופים, לצאת להליכה בחוץ, להתאמן אפילו בבית.
החיים זה לא בית הספר והם לא סובבים סביב הבצפר.
בית הספר זה לא המרכז, זה משהו שולי.
אל תתני לבית ספר להפריע לך להנות מהחיים.
בית הספר לא יהיה המרכז של היום שלך אם תמשיכי לעשות כיף ולהנות אחרי.
ממליצה לך לקרוא את "המקום הנכון" של רובינסון.
בינתיים תצפי בסרטון הזה, תראי מה את יכולה לעשות עם החיים שלך ואיך להפוך אותם לחיוביים יותר:
למה? כי הזוגיות אף פעם לא מחזיקה והבנים אף פעם לא רציניים! אין כאן אהבה!
בגילאים האלה הבנים מושפעים, הורמונליים, חרמנים וילדותים.
כל פעם שעובר לידי זוג בבית ספר אני מרחמת על הבחורה כי לרוב היא נפגעת בסוף.
אני אומרת לך, שכחי מזה! זה לא אהבה, וזה לא מחזיק מעמד. זה סתם.
זה בולשיט אחד גדול. תגידי תודה שאף ילד חרמן לא ניצל אותך או הפיץ עליך תמונות או ריכל עליך עם חברים שלו, כי זה לרוב מה שהם עושים.
הם לא בוגרים ולא מבינים מה זה זוגיות. והבנות כמעט תמיד יוצאות שבורות לב, מבולבלות ונדפקות.
בבקשה תוציאי לך את הרעיון הזה מהראש! זוגיות לפני גיל 18 סופה להיגמר.
זה סתם מיותר, אין כאן שום אהבה לרוב.
את צריכה להיות ממש שמחה שלא היה לך חבר, ושלא נתת לאף ילד חרמן לעבוד עליך כמו 80% מהבנות.
זה לא אמיתי ולא מחזיק מעמד אף פעם. חכי להתבגר, חכי שהבנים יתבגרו וחכי לזוגיות רצינית ואהבה אמיתית. כל דבר בזמן שלו.
בית הספר זה בולשיט אחד גדול, זה לא החיים האמיתים ומה שקורה בבית ספר לא משפיע עליך אחר כך.
ולמה את חושבת שלכולם היה כזה כיף בבצפר?
לרוב יש חוויות וזכרונות שליליים משם, סובלים שם, מציקים להם, ומבזבזים את עצמם.
אם את רוצה להנות מהחיים אין לזה קשר לבצפר.
רק את יוצרת את המציאות!
החיים שלך הם רק בידיים שלך!
אם את לא מרוצה מאיפה שאת, תזוזי!
תתחילי ליצור, לדחוף, להתעקש, לעצב לך חיים שמחים וכיפיים!
יש מלא דרכים להכניס כיף לשגרת בצפר: לקום עם מוזיקה, לאכול משהו טעים, לארגן פעילויות אחרי בית ספר שיהיה משהו לצפות לו, למצוא תחביב, להתלבש בצורה שאת אוהבת ומרימה לך את הביטחון, לבשל דברים בבית, לקרוא ספרים, לצאת לבלות עם המשפחה, להצטרף לצופים, לצאת להליכה בחוץ, להתאמן אפילו בבית.
החיים זה לא בית הספר והם לא סובבים סביב הבצפר.
בית הספר זה לא המרכז, זה משהו שולי.
אל תתני לבית ספר להפריע לך להנות מהחיים.
בית הספר לא יהיה המרכז של היום שלך אם תמשיכי לעשות כיף ולהנות אחרי.
ממליצה לך לקרוא את "המקום הנכון" של רובינסון.
בינתיים תצפי בסרטון הזה, תראי מה את יכולה לעשות עם החיים שלך ואיך להפוך אותם לחיוביים יותר: