אין לי אמונה באף אחד, הפכתי לאדם רע?

אני בדיוק כמוך
לא אכפת לי מאף אחד ואני לא סומך על אף אחד
אני חושב שהכי טוב ככה, כל אחד ומה שהוא חושב.

אני לא חושבת שהפכת לאדם רע זכותך לא להאמין לאף אחד או באף אחד וזה טוב לפחות שאכפת לך מעצמך יש אנשים שגם זה לא..

לא בן אדם רע, בן אדם סגור יותר כנראה.
זה נכון שלא צריך לסמוך על כולם ועל הרבה אבל תנסה להפתח טיפה יותר כי זה לא תמיד גורם למצב טוב.

לא
מבינה אותך

יעני נהיית אדיש? זה בסדר..

שואל השאלה:
לא יודע אם נהייתי אדיש, אבל אני כבר לא יודע מה זה רגש, כאילו ביטלתי את הרגשות שלי

זה לגיטימי בעיניי, אחרי כ"כ הרבה פעמים שאנשים הפרו את האמון שלך בהם זה מובן. אני גם כמוך, ככה אני לא מתאכזבת והבנתי שזה עדיף.

זה פשוט בול אני, כל כך הרבה אנשים פגעו בי הרגשתי שהייתי מפגרת ותמימה ונחמדה מידי..
אני לא נותנת לאף אחד "להיכנס אלי" אני פשוט שמתי מחסומים כדי לא להיפגע, זה לא הדבר הכי טוב בעולם אבל אין לי ברירה, נתתי יותר מידי אמון באנשים וסמכתי עליהם וכל מה שקיבלתי היה חרא לפרצוף.

נהיית מופנם וקר, אני לא יכולה לשפוט למה הפסקת להאמין בה', או למה איבדת אמון באנשים, אני מניחה שהחיים הובילו אותך למצב הזה, וזה לא ממש טוב

גם לי כבר אין אמונה באף אחד ואני סוג של אדישה (וגם אמרו לי)
זה לא אומר שהפכת לבנאדם רע, כנראה זאת תגובה של הגוף להגן על עצמך, להישאר נטול מרגשות ככה שלא תיפגע

זה לא קשור לדעתי, זה לגיטימי שתתנהג ככה, כנראה יש סיבה להתנהגות שלך.

אתה לא בנאדם רע, טבעי לגמריי שתרגיש ככה אחרי מה שעברת.
אבל אם זה גורם לך לפגוע באחרים זה כבר לא טוב.