אני בכיתה ז. במבחן תחילת שנה קיבלתי 51 במתמטיקה וזה מבחן שבוחן אותי על הידע מהיסודי (פירוט)

המורה ראתה שהשנה אני כן מבינה את החומר והחליטה להשאיר אותי בכיתה הרגילה עד שתראה את הציון הבא שלי, ואם אני איכשל שוב אני אעבור למיצוי.
התחלתי להכין שיעורי בית, למדתי, כתבתי הכל במחברת וקיבלתי 77.
שמחתי מהעלייה אבל הרגשתי שזה עדיין לא ציון טוב.
במבחן השלישי עליתי בשתי נקודות וקיבלתי 79.
התבאסתי כי חשבתי שאני יכולה יותר.

במבחן הרביעי ואחרון לפני תעודות הייתה לי הרגשה רעה לאורך כל המבחן, כי לא ממש למדתי אליו כי החומר שלי נגנב מהלוקר שלי ולא היה לי ממש איך ללמוד.
לפני כמה דקות המורה התקשרה אליי ובישרה שקיבלתי 86 ושהיא מאוד גאה בי.
אני באמת כמעט בוכה מדמעות, אני לא יודעת אם זה נחשב לציון טוב בשבילכם (במבחן שנחשב קשה מאוד) אבל בשבילי זה באמת הישג!
הממוצע שלי במתמטיקה הוא 80 נקודה מלא מספרים (לול) כי לא מחשיבים בתעודה את המבחן הראשון שבעצם קיבלתי בו 51 שזה נכשל.
מה אתם אומרים על זה? אתם גאים בי?
*לא העתקתי בשום מבחן ולא השתמשתי במחשבון*