הצל שלי ואני - איך זה שבכל מקום השמש כאילו "עוקבת" אחרינו?!

אני חושבת שפשוט לא הבהרת את עצמך כהלכה. אבל אנסה לענות לפי היגיון פשוט, בכל שעות הזריחה של השמש, וכאשר איננו מוגנים או מסתתרים מאחורי מבנה, עץ או כל דבר אחר שיכול להטיל עלינו צל, אין אפשרות בה השמש לא תצליח להגיע אלינו ולכן אנו חשופים אליה, והיא "עוקבת" אחרינו לכל מקום.

שואל השאלה:
השאלה שלי היא איך זה לדוגמא שכנוסעים נראה כאילו השמש "זזה" איתנו (לזה התכוונתי כשאמרתי "עוקבת")

זה די פשוט, תחשוב על כל הדברים שנמצאים בינך לבין האופק כאשר אתה נוסע במכונית ומסתכל ימינה (בניצב לכיוון הנסיעה). מה שאתה רואה זה שהדברים הקרובים יותר 'זזים מהר' וככל שהדבר רחוק יותר הוא 'זז לאט יותר'. המרחק קובע כמה זמן נוכל לראות אובייקט מסויים לפני שהוא יעלם מהעין בגלל שיש לנו שדה ראייה מתרחב (כמו קונוס מהעין החוצה) ולכן את השיח שנמצא ליד הרכב נראה מעט זמן כי הוא יוצא מהר משדה הראייה שלנו ואת העץ שעומד במרחק כמה מטרים נראה יותר זמן כי הוא נמצא במרחק שבו שדה הראייה רחב יותר.

השמש נמצאת מבחינתנו במרחק 'אין סופי' ולכן היא תמיד תהיה איפשהו בטווח שדה הראייה שלנו ובתור האובייקט הרחוק ביותר שאנחנו רואים היא זזה הכי לאט - או בעצם נדמה לנו שהיא זזה איתנו כשאחנו נוסעים.