אני נואשת לחבר! זה ממש מבאס יש מצב שהבעיה בי?

תקשיבי, את רק בתיכון (אני מנחשת, אמרת מהשכבה שלך.. (?))
אין טעם לרדוף אחרי זה.
תצאי באופן כללי יותר ותכירי עוד אנשים, יש מצב שייצא מזה יותר מרק ידידות.

זה לא שיש לך בעיה לדעתי
העניין הוא שאני חושבת שאת רוצה חבר רק כי לכולן היה כבר
אם את חושבת ככה, נראלי, שזה די דפוק. שטחי. וגם, דיי מיותר
בכל מקרה שהאחד יגיע הוא יגיע.
הסירי דאגה מליבך.

שואל השאלה:
זה ממש לא כי לכולן יש.. בא לי שיהיה מישהו שבאמת יאהב אותי ויחבק אותי

כל הבנות שהיו כבר בזוגיות מתחת לגיל 18 סתם שוברות לעצמן את הלב.
למה? כי הזוגיות אף פעם לא מחזיקה והבנים אף פעם לא רציניים! אין כאן אהבה!
בגילאים האלה הבנים מושפעים, הורמונליים, חרמנים וילדותים.
כל פעם שעובר לידי זוג בבית ספר אני מרחמת על הבחורה כי לרוב היא נפגעת בסוף.
אני אומרת לך, שכחי מזה! זה לא אהבה, וזה לא מחזיק מעמד. זה סתם.
זה בולשיט אחד גדול. תגידי תודה שאף ילד חרמן לא ניצל אותך או הפיץ עליך תמונות או ריכל עליך עם חברים שלו, כי זה לרוב מה שהם עושים.
הם לא בוגרים ולא מבינים מה זה זוגיות. והבנות כמעט תמיד יוצאות שבורות לב, מבולבלות ונדפקות.
בבקשה תוציאי לך את הרעיון הזה מהראש! זוגיות לפני גיל 18 סופה להיגמר.
זה סתם מיותר, אין כאן שום אהבה לרוב.
את צריכה להיות ממש שמחה שלא היה לך חבר, ושלא נתת לאף ילד חרמן לעבוד עליך כמו 80% מהבנות.
זה בסדר לרצות, זה טבעי.
אבל זכרי שזה לא אמיתי ולא מחזיק מעמד אף פעם.
חכי להתבגר, חכי שהבנים יתבגרו וחכי לזוגיות רצינית ואהבה אמיתית. כל דבר בזמן שלו.