אנשים שכותבים למגירה ורוצים לשתף?

קראתי לך פרח
את קראת לי אידיוט,
כעסתי נורא
אז דפקתי לך מכות.
את רצת בוכה
ואני נשארתי עומד..
זהו הרגע שהרגשתי בודד.

זה קורה בזמן שאתה לא מוכן
זה קורה כשאתה לא מעוניין,
אין לאן לברוח
זה קיים כדי למרוח..
אני שונאת את זה ברמות,
יוטיוב חאלס עם הפרסומות.

מהמם חחח

התאהבתי קשות
ליבי פועם כבר שעות
קשה לי לחיות ששפתיי משקרות
יופייך ממיס את מוחי ומרוקן נשמתי
העולם כה אכזר, איך נשארתי אני
בודד בין צללי ומרחפת דמותך
ובחדרי רק אני מתייסר שאינך
היכן היית כל חיי אהובת לבבי
אך לא אומר לך דבר ואשמור בליבי
מכאוביי, רגשותיי יסגרו בתוכי
אנוח לי די ואלך לי לישון,
בחלומי תתגלי לא תתני לי לישון
לא יגמרו מחשבות עד שלא אקבר
מטפס על כיסא
אומר שמע ישראל
החבל תלוי והשקט סורר
מסובב את חבלי
מהדק צווארי
נחנק למותי ונפרד מדמותי
אנני עוד כאן
זה גלגל החיים מצער ואכזר.

לא. למה את חושבת?
אמרת לי
לא רציתי להסביר.
ידעתי שלא תבין
אנחנו מכירים רק 5 שבועות.
ועדיין כשאני נזכרת, אני רוצה לבכות.
נמאס לי לקוות
נמאס לי לחכות לזמן הזה.
אני רוצה להרים ידיים, לוותר.
לשכוח את הכל.
הבנתי שזה לא יקרה.
אני מצטערת שציפיתי ליותר.