סתם פורקת אתם אפילו לא חייבים להיכנס

הוא מעצבן אותי ממש. שאנחנו רואים אחד את השני, כל הזמן מקבלת תחושה שהוא רוצה, שולח רמזים, מחבק, מלטף, מתקרב, מחמיא, מה לא. שבא לו הוא שולח הודעה שהוא מתגעגע, שצריך להיפגש, שנלך למקומות ביחד. הצלחתי להתחבר לאופי של הבן אדם הזה בצורה שבחיים לא התחברתי לבן אדם. בחיים לא הרגשתי ככה למישהו, הוא פשוט כל כך דומה לי, אנחנו באותו ראש, משדרים על אותו גל, אפילו די יפים ביחד. (:
בהתחלה, שאני שלחתי הודעות וראיתי שהוא עונה יבש כזה, חשבתי שאני הבעיה, שאולי אני לא משדרת מספיק שאני רוצה, הרי כמה אפשר לחכות לבן אדם?
אמרתי שאני ינסה יותר חזק, מהצד שלי- אפס אגו. שולחת הודעות ומתעניינת, והוא עונה יבש. אבל שבא לו- הוא שולח הודעה והשיחה זורמת למקומות מעולים. ואני כמובן שולחת רמזים בשביל שיבין שאני כן בעניין.
בשישי האחרון ראינו אחד את השני. לא אכנס לפרטים, היינו מאוד קרובים פיזית. היה לי כל כך כיף איתו, הרגשתי בנוח ואפילו בטוחה. כל יום שבת חיכיתי לאות חיים ממנו, הודעה, משהו. הרי אני כבר החלטתי שאני לא שולחת הודעות, כמה אפשר לשלוח הודעות ולקבל כאפה לפנים?
היום יום רביעי, ולא שמעתי ממנו כלום. הוא נתן לי תחושה כל כך טובה, כל כך כיפית, אבל בסוף כאפה לפנים. החלטתי שאני משחררת. מפסיקה להתעניין, מפסיקה לשלוח הודעות. אם הוא רוצה- הוא יודע איפה למצוא אותי, ואז אני כבר אחליט אם אני בעניין או לא.