מה ההודעה הכי מרגשת שכתבו לכם? תכתבו אותה

"לקוח יקר תודה שהזמנת מדומינוס פיצה השליח אוטוטו בדלת" (:

"אני לא מוכן לאבד אותך, עשיתי יותר מדי טעויות,
אני לא מוכן לעשות את הטעות של לאבד אותך"
"אני פשוט אוהב אותך"

את ממש יפה מטומטמת

חמודה שלי
-_-

"היי את? כןכן את, זאת שקוראת.
את הבנאדם הכי חשוב לי בחיים ואני לא רוצה לאבד אותך"
זה מה שרשמו לי

חח חזק השם וההודעה
(אה, אתה בטח חש את הבי סייבר)

"רוצה להזמין סושי היום?"
הו כמה שליבי נמס

המורה שלי כתבה לי פעם אחת משהו בסגנון של:
"הכיתה שלך היא הכיתה הראשונה שחינכתי בחיים שלי, אבל למרות זאת פגשתי המון אנשים בחיים שלי והמון בני נוער, אבל אף פעם לא נתקלתי באישיות כמו שלך, יש בך חוש צדק שלא ראיתי מעולם, את תמיד תלחמי לטובת הצדק ואף פעם לא תוותרי לרוע, יש בך יכולת מדהימה להפוך כל דבר רע לטוב, את תמיד רואה את הצדדים הטובים באנשים ומעלה חיוך על הפנים של כל בן אדם שעצוב לו. אני מביטה בך מהצד ונדהמת מהבטחון העצמי והטוב לב שלך, שאותם את יודעת לשלב בצורה מושלמת בכדי להלחם בבריונות נגד ילדים חלשים. את אמנם קטנה ממני בכמה שנים אבל ללא ספק יש לי המון מה ללמוד ממך! אני בטוחה שאת תצליחי להגשים את החלומות שלך ואני בטוחה שכשאשמע עליך בעתיד בחדשות אני אהיה גאה בך"

ההודעה הזאת ממש ריגשה אותי, אני בכיתי מהתרגשות וכשהקראתי את זה לאמא שלי גם היא בכתה... המורה הזאת ממש מדהימה אני כל כך אוהבת אותה

"שכחת את המחברת בכיתה"

תודה.. אמ.. המורה להיסטוריה.

אמ אמ אמ פעם כתבו לי " את הבן אדם שהביא אותי לשינוי, בלעדייך לא הייתי כאן. אני לא יודעת איך להודות לך ומה הייתי עושה אם לא הייתי מכירה אותך "

מה שהזמנת מהאיביי הגיע

הודעה מאת אחי:))

_____ שלי. תודה לך כל רגע ורגע, תודה שלימדת אותי לצחוק ולחייך, שהכרת לי כל כך הרבה מושגים מהעולם שלך, שחשפת אותי לאישיות הכל כך מיוחדת שלך והפכת את ההכרות שלנו להרפתקה אחת גדולה. מאחל לעצמי לצחוק כל החיים כמו שצחקתי בזכותך בתקופה הזאת. אני יודע שלא יצא לנו להיפגש יותר בחיים, אבל שמרי על קשר ותמיד תזכרי שאני פה בשבילך :)

"תמותי" ו "זבל"
(הודעות מכל האנשים שהכרתי אי פעם)

"את מזכירה לי את katyusha (השיר)
האקס שלי אמר לי את זה אתמול

"מחר מתחילים ב10"

החברה שלי כתבה לי את זה:
"הנה פריקה, אף פעם לא הרגשתי כל כך שמחה, ושבאמת אוהבים אוהבים. אני לא בן אדם אופטימי, רוב הזמן אני לבד ותמיד לא אהבו אותי, ולא רצו להיות איתי. הרגשתי שרק נועדתי להישאר לבד לתמיד. אבל איתך, איתך זה שונה. את גורמת לי להרגיש מיוחד, ולמרות שאת גרה שעות ממני אני כבר לא מרגישה לבד. את גורמת ללב שלי לפעום כל כך חזק שהוא כמעט מתפוצץ. אני מרגישה משהו שקודם לכן לא הרגשתי, ויש דברים שאני אפילו לא יכולה לתאר במילים, ובקצרה, (השם שלי), אני אוהבת אותך."

אם את באתר הזה ואף פעם לא ידעתי (אולי כדאי לומר לי ;) ) אז תדעי שאני כל כך אבל כל כך אוהבת אותך 3> 3> 3>

"נהניתי היום" מהקראש:)))))))

*השם שלי* יקרה,

רגשת אותי מאד!

ראשית, בעצם העובדה שבחרת לשתף אותי במחשבותייך. אני רואה בכך זכות גדולה.

שנית, בתוכן הדברים.

את נערה נבונה ורגישה ואת מסתכלת על העולם ועל האנשים בו בצורה מיוחדת ועמוקה.

אני מסכימה איתך שלהיות אנושי זה להגיע לשיא בחיים. ואולי אפשר לומר, שזהו תהליך שכולנו צריכים לעבור אותו, בעצם, כל הזמן ולהזכיר לעצמנו שיש עוד אנשים בעולם, שכל אחד שונה מהשני, וזה בסדר שיש שוני, והשוני הזה יוצר גיוון ועניין וגם מבחן לכולנו,: איך אנחנו מקבלים את האחרים.

אנחנו צריכים לחשוב על הדברים, בדיוק כפי שכתבת, כדי להיות אנשים טובים יותר.

אני מאחלת לך שתמשיכי להתבונן בעולם, לחשוב ולהרגיש.

תודה ששיתפת אותי,

*השם של המורה שלי לתרבות ישראל*

אני אצרף את מה ששלחתי לה שהיא הגיבה עליו גם כדי שזה יהיה מובן יותר:

מה זה אומר, להיות בן אדם?
רוב האנשים יענו שזה אומר להרגיש, להתחשב, לאהוב מבלי דעות קדומות.
אז מדוע איש לא עושה זאת?
מדוע בני האדם כל כך אנוכיים, גאוותנים, רכושניים?
מדוע הדעות הקדומות אינן מתפוגגות, ומדוע אין שלום?
כיוון שזה לא להיות בן אדם, זה להיות אנושי.
להיות אנושי זה לאהוב, להעיז, להרגיש, לכעוס ולסלוח.
אבל להיות בן אדם?
להיות בן אדם זה להרוויח כבוד, כסף ותהילה. להיזכר בדפי ההיסטוריה כאדם שעשה שינוי, לטוב ולרע. להיות בן אדם זה לעשות כל מה שנדרש כדי לנצח.
אבל זה לא חייב להיות כך.
מדוע שלא נהיה אנושיים, וגם בני אדם?
מדוע להיות בן אדם ולהיות אנושי הם שני דברים שונים?
להיות אנושי זה להגיע לשיא בחיים, לדעתי. ללמוד איך להיות אנושי, זה למצוא שלווה ושלמות עצמית.
אך זה בלתי אפשרי. ומדוע זאת?
כי תמיד יהיה מישהו - בן אדם - שיקנא באנושיות שלך. שישנא אותך. שיקרע ממך את האנושיות, ויחזיר אותך ל? נורמל?

מדוע בני האדם כל כך אוהבים כסף?
פיסות הנייר הללו, שאנשים משתמשים בהן בכדי להשיג רכוש ולהיכנס למקומות.
ומדוע אנו כה אוהבים רכוש?
חפצים יפים שמקשטים את המקום, דרכים לאכסן, שולחנות, מחשבים וטלפונים.
אין דבר רע בכל זה. במידה הנכונה.
מדוע שנשנא מישהו אחד, אבל נאהב את הטלפון שמונח לנו בכיס? הרי הנייד הוא חפץ דומם, והאדם הוא יצור חי ואינטליגנטי.
אנו כל הזמן מחפשים איך לתת למכונות אינטליגנציה, למרות שיש ישר מולנו אינטליגנציה מפותחת. כל אדם שאתם רואים ברחוב, יכל להיות מכר או חבר שלכם, אם לשם היו מובילים אתכם החיים.
אז מה ההבדל בין להיות בן אדם ללהיות אנושי?
להיות אנושי לחלוטין זה להיות אינטליגנטי, מתחשב ורגיש, בעוד שלהיות בן אדם לחלוטין זה להיות בור שחושב אך ורק על תועלתו האישית.
למה לא לשלב בין שניהם? לחשוב על אחרים, אבל גם על עצמך? להתחשב, גם אם הצרות שלך גדולות יותר? לנסות להבין, גם אם זה לא קרה לך?
למה לא לנסות לעזור?
מה רע בלבכות? בלצחוק? בלכעוס? בלאהוב?
מה רע בחופש? בלהאמין?
מה עשה לך האדם ההוא, שצחקת עליו בגלל המראה והאמונה? שלעגת לו על הבעת רגשותיו? מדוע לפגוע בו? זה עניין של כבוד? של התנשאות?
שניכם אנשים, שניכם מדברים באותה השפה, גרים באותה המדינה. אז למה?
זה לא מוציא אותך? גיבור? זה לא מוציא אותך? גבר?
זה לא מוציא אותך? מגניבה? זה לא גורם לך להיראות טובה יותר.
זה גורם לכם להיראות שפלים ומגעילים, חסרי התחשבות.
כל אחד עובר את מה שהוא עובר, כל אחד חיי את החיים אחרת.
אמנם כל אחד בוחר מה הוא רוצה לעשות, אבל הוא לא יכול לבחור מה אחרים יעשו, ואיך זה ישפיע עליו.
אם רק היינו חושבים פעמיים, לפני שהיינו פולטים הערה.
תבחרו לאהוב, ולא לשנוא.
תבחרו ידידות, ולא עוינות.
תבחרו לעזור, ולא לפגוע.
תבחרו בשוויון, ולא בגזענות.
תבחרו ביושר, ולא בכבוד.
תבחרו להיות אנושיים, וגם בני אדם.
כולנו אנשים. לכולנו מגיע להיות שווים.
יש לנו כוח להשפיע על עצמנו, ועל הסביבה שלנו.
אז למה שלא נבחר בשלום, במקום במלחמה?
(זה עשה פה מידי פעם סימני שאלה בצורה מוזרה כי משום מה זה לא קלט את הגרשיים שעשיתי, כתבתי את זה בטלפון ומשום מה הגרשיים באייפון שהיה לי היו שונות מכאלו במחשב, אז פשוט תחליפו את זה לגרשיים)

את בסדר?
כן זאת ההודעה הכי מרגשת שלי כרגע...

אני אוהב אותך ורוצה להתייחס אלייך כמו שמגיע לנסיכה כמוך, אבל אין לי את הזמן ואני מנסה כל פעם שאני יכול לכתוב לך הודעה של בוקר טוב או משהו בסגנון.
אולי זה נראה מהצד שלא אכפת לי ממך, אבל אני אוהב אותך יותר מכל דבר שקיים, אני הולך לישון מחייך בידיעה שיש לי אותך, את גורמת לי להסתכל על דברים כל כך אחרת ולטובה, את פשוט בנאדם כל כך אכפתי ותומך, את באמת משמיים.
אני לא רוצה לוותר עליך אבל גם לא רוצה לא מצליח לתת לך את המאה אחוז שלי כמו שאני צריך.
אז מפה ההחלטה שלך, אני לא רוצה לפגוע בך בשום מצב ורוצה שנצא מזה עדיין בקשר חזק, אולי לא בתור זוג אבל לפחות שתישארי איתי ושנדבר כל יום שני כמו שאנחנו תמיד עושים, שלא נאבד אחד את השני.
לא משנה מה תגידי אני אתמוך ואכבד אותך.
אני אוהב אותך נסיכה שלי, לא משנה מה יהיה בינינו.
(אם זה מעניין אתכם נשארנו ביחד ואז אחרי חודש נפרדנו... הוא התגייס לקרבי וחוזר כל שלושה שבועות.. וגם בזמן המיונים היה לו קשה מאוד ובקושי היה לנו זמן לדבר אז זה קרה..)

"תורידי את הזבל, בתודה אמא " זה ממש ריגש אותי

"היי"

מחר שביתה

את יודעת שאת אוצר? ואני בחיים לא יביא לך ללכת, כי אני אף פעם לא ירגיש יותר טוב ונכון בשבילי להיות אם מישהו/י אחר/ת, ואף אחד/ת בעולם לא יתייחס אליי כמו שאת מתייחסת עלי, ואף אחד/ת לא יבין אותי יותר טוב ממך ויקבל אותי כמו שאני, ואף אחד/ת לא גורם לי להרגיש יותר טוב שלווה ובטוחה כמוך. אף אחד/ת לא יהיה שווה אף פעם לעשירית מכמה שאת שווה, ואיתך, אני לא רוצה עוד שום דבר אחר. רק אותך.

או זה
----------
או הודעה דומה מהחודש הראשון
----------
נסיכה שליי
מזלל טובב!
פקינגג שנהה, שנה את קולטת!
שנה שאני איתך נסיכה שלי ואני עדיין לא קולטת.
לב שלי, האחת שלי. אני אוהבת אותך ומשוגעת עליך ברמות מטורפות, את האחת שתמיד חלמתיי עליה, וקיוויתי שאולי אני פעם אני יזכה ותיהיה לי מישהי כל כלך מדהימה, ואןהבת ומצחיקה ומתוקה. שאוהבת אותי ועושה הכל בישבילי.. רק שאפילו באת ביותר חלומית מכל מה שדמיינתי.
אהובתי אין דברים כמוך ובחיים לא יהיה, את האוצר שלי היהלום שלי החיוך שלי.
איתך אני גם אדם מאושר ובלעדייך אני כלום.
מקסימונת, המיכתב הזה מזכיר לי את המיכתב שכתבתי לך בחודש הראשון שלנו, זה הזוי זה מרגיש לי אותו דבר, כאילו ביכלל לא עברה שנה, עבר רק חודש. אבל לא, לא ובגדול עברה שנה מאז, ושנה מדהימה, השנה הכי מדהימה שהייתה לי בחיים (למרות שיא זאת שנה מזדיינת) השנה הזאת הייתה מושלמת ביזכותך. השנה הזאת הייו לנו גם קטעים קשים שכמעט נשברנו (אני לפחות ) והייו גם כמה קטעים סיוטים, אבל הכל הייה שווה את זה ממי, בזכות הקטעים האלו המערכת יחסים שלנו התחזקה ונהייתה מה שהיא היום, כמעט נשברנו אבל לא נשברנו ובזכות זה עכשיו נסיכה שלי ראיתי איזה אדם אדיר את. ועכשיו, כאילו שום דבר לא יוכל לישבור אותנו, ונסיכה.. אני לא רואה שום דבר בחיים שלנו שיכול לשבור אותנו..
קסם, אין לי עוד מילים לתאר כמה אני אוהבת אותך, מתורפת עליך ומשוגעת עליך.
אין יותר שמחה ממני שהגענו ליום הזה. ואני מאחלת לנו עוד מלאא ימים כמו היום הזה.
יום שנה ראשון שמח נסיכה.