אני שונאת שנוגעים בי.

כן
אני גם שונאת דגדוגים

ואי גם אני ככה! הייתי בטוחה שאני היחידה
שונאת ממש שנוגעים בי, אני ישר נרתעת והולכת אחורה

ככן גם אני.. תמיד כאנשים נוגעים בי זה מטריף אותי

הייתי גם ככה עד השנה

כן זה מגעיל אותי ודביק לי ודי כבר אל תגעו ביי מה נראה לכם

גם לי זה ככה
אני שונאת שנוגעים בי בשיער ובפנים... רק אם אני יודעת שהבן אדם לפני כן שטף את הידיים חח
זה בדיוק קרה לי היום שאחותי, בת דודה שלי וסבתא שלי נגעו לי בשיער ופשוט כל הזמן הלכתי לשירותים והרטבתי את השיער כי הרגשתי מלוכלכת.. פשוט לא אוהבת שנוגעים לי בשיער

אני דווקא אוהבת את זה..
שבוע שעבר חברה שלי שיחקה לי בשיער ונשבעת שאם הייתי לבד הייתי בוכה
זה ריגש אותי
אני מרגישה שאף אחד לא אכפת לו ממני ואף אחד לא אוהב אותי למרות שזה לא תמיד נכון אבל זה הרגיש לי כאילו למישהו אכפת ממני
וזה ממש ריגש אותי אני יודעת שזה מטומטם

אצלי זה אחרת, אני לא שונאת את זה אבל כשמישהו נוגע בי, גם אם בטעות, אני נורא מודעת לזה ומתרכזת בזה מאוד, לא מצליחה לפקס את המחשבה שלי בדבר אחר.
זה גורם לי להרגיש לא בנוח מצד אחד, ומהצד השני זה לא באמת מפריע לי ואני בסדר עם זה.
די, לא יודעת להסביר את זה.