אני מרגיש רע בתקופה האחרונה ורק מחכה שמישהו מהחברים ישים לב וישאל אותי

לא תמיד אנשים שמים לב, גם אם אלו אנשים שאתה כן מצפה מהם לשים לב, גם אם אתה שמת לב כשהם היו במצב דומה.
הם חברים שלך, אתה לא צריך להתבייש ולהגיד שקשה לך, זה לא בא מ'שומקום'.

בשביל זה יש חברים, שתשתף אותם.
יותר נכון, חבר אחד טוב לפחות שתוכל לשתף אותו בלי פחד.
פשוט תגש ותחפור לו ובדרך הייתי אומרת לו על זה שהוא לא שם לב למה שעובר עליך, חברים אמורים לשים לב גם לזה.
אבל אם הם לא שמו לב שזה טבעי או אולי נתנו לך זמן להרגע ושתרגיש חופשי תדבר איתם,
זה גם בסדר.
פשוט תגש.

מבקש מחבר טוב לדבר על זה.
לא תמיד אנשים שמים לב לסביבה שלהם ועדיף שתפרוק אם אתה מרגיש שזה לחוץ לך.

אל תחכה שהם ישימו לב, אנשים לא יכולים לקרוא מחשבות שלך, הם לא יכולים לדעת או להבין שאתה בדיכאון, דבר אתם, ייתכן שהם לא יודעים מה אתה עובר.

אני יכולה להבין אותך לחלוטין.
אני מרגישה כל כך לבד ורע לי בזמן האחרון, קשה לי בטירוף עם הכל ואין מישהו אחד שהבעיות שלי מעניינות אותו אבל זה החיים ואנחנו נתמודד איתם כי קיבלנו את החיים שלנו במתנה אז במקום לבכות על החסר בוא נשמח על המלא, נשמח על מה שיש.
נשמח על זה שיש לנו בית, אוכל, נייד להתכתב, בית ספר, חברים (לפחות אחד).
אני אבהיר לך משהו, לאף אחד לא אכפת מבעיות של אחרים, כל אחד עסוק בתחת של עצמו בלבד אולי זאת הסיבה שהעולם לא מתקדם.
אל תחכה שמישהו ישאל אותך פשוט לך למישהו שהוא נראה הכי טוב לזה ותתחיל לשתף אותו.

גם אני בתקופה כזו ואני פשוט התחלתי לפרוק לעצמי ולחשוב חיובי תמיד וככה אני לא מרגישה צןרך לפרוק לאחרים
חוץ מזה שיש לך כאן מיליון אנשים לפנות אליהם
גם להורים או לאחים אם זה רלוונטי אלייך
חוץ מזה אני גם תמיד פה

אני בטוחה שיש לך חבר אחד לפחות שתוכל לשתף אותו במה שעובר עליך
ואם לא אז אני פה אני אשמח לעזור במידה ואוכל

בדיוק מה שקורה לי כרגע. יודעת כמה זה כואב ומתסכל כי רוצים לפרוק אבל לא רוצים פשוט להתחיל לדבר על זה כי זה ירגיש שמפילים על מישהו אחר את כל מה שעובר עלינו ומתבכיינים כזה וזה להרגיש כאילו אני עול. קשה. כל מה שבא לך זה שמישהו יקלוט כבר שמשהו לא בסדר או שיתעניין בך כדי שתוכל לשתף

מה שלומך?