יש פה בנות שלא אכפת להן לא לעבוד ולהישאר בבית, לבשל ולגדל את הילדים?

לא אכפת לי להישאר בבית אבל רק אם זה אומר לשבת מול הטלוויזיה ולאכול פיצה..

בכנות? אם הכסף יזרום כנהר, אולי, לא אכפת לי לצאת לבלות, לבשל וזה

זה סוג של חלוםxd נראה לי שכל אחת תשמח לא לעבוד ולשבת בבית עם הילדים שלה, לבשל להם, זה כיף.

מעדיפה שיהיה לי כסף מי שלי ושאני לא אצטרך להיות תלויה בבעלי, מה אם הוא יחליט לעזוב? לבגוד? למה שאני אחיה על חשבונו? אני מעדיפה ליהיות עצמאית ולעבוד.

שואל השאלה:
כשמתגרשים הרכוש מתחלק חצי חצי והגבר גם משלם מזונות

לא רוצה את הרכוש שלו, רוצה את הרכוש שלי.

אני קצת מכורה לעבודה. האם הייתי רוצה לגדל את הילדים שלי? כנראה שכן.
אבל מסכימה עם זו מעלי.. במידה ומתגרשים או בוגדים ויש הסכם ממון?

חוץ מזה אני מעדיפה להיות משכילה ועם שאיפות ולעשות משהו טוב בחיים, מאשר לשבת בין 4 קירות כל היום, לעשות פדיקור ולהחליף חיתולים. אני רוצה שתהיה לי שגרה ויהיה לי בשביל מה לקום בבוקר, שאני אדע שהרווחתי את הכסף שלי בעצמי ושיש לי חיים, כי לשבת כל יום בארמון ולחיות חיים ריקניים זה לא בשבילי.

מעדיפה לעבוד.
גם להיות עם הילדים ולבשל, אבל לעשות עוד דברים מעבר להיות עקרת בית. אני חושבת שיש בי יותר מזה.

לא, נשמע משעמם.

לי אכפת. אני רוצה כסף משלי. שאם אני אבזבז אני לא ארגיש לא נעים מבעלי ואם אני ארצה לבזבז מלא שלא יתעצבן עלי כי זה יהיה הכסף שלי. אני רוצה את הרכוש שלי. לא שבעלי יממן אותי

בכיף.
בעיני הילדים הם הכל, אני אעשה בשבילם הכל
אבשל, אטפל, אגדל העניק להם ילדות טובה.
אם אלך לעבוד, לא יהיה מי שיגדל אותם והם יחיו רוב הזמן עם מטפלות אחרות, אני לא ארצה לפספס את הילדות שלהם ואת ההזדמנות להעניק חום ואהבה

זה שתעבדי זה לא אומר שלא יהיה מי שיגדל אותם, אחרי העבודה יהיה לך זמן פנוי עם הילדים.. לא צריך מטפלת. גם אני אהיה עקרת בית עד שיהיו בני 3 כשהם יותר יצטרכו אותי, לאחר מכן אני אהיה עצמאית וילך לעבוד. אבל כל אחת ואיך שהיא בוחרת את החיים שלה.

אני מעדיפה לעבוד ולהרוויח כסף.
וחוץ מזה, זה גם הילדים של הבעל. שגם הוא יטפל בהם לא רק אני

מסכימה ^ גם הבעל צריך לקחת חלק ולהשקיע בילדים.

לדעתי אני חושבת שחשוב שהבחורה תעבוד כדי להוות דוגמא לילד שיש הורה שעובד שהילד לא ילמד לשבת רגל על רגל בבית

אם אין דאגה של כסף אני ממש אשמח לעבוד מהבית האמת
זה די אחד מחלומות חיי בנוגע לעבודה
לצייר בבית ולכתוב ספרים
ואחרי כמה שנים אפשר לחשוב על להביא ילד

אני לא יכולה לראות את עצמי באיזה שהוא שלב של החיים רק יושבת בבית ומגדלת ילדים כי אני פשוט בת אדם של עשייה ועבודה.

"אחרי העבודה תהיי עם הילדים.. לא צריך מטפלת"
מניסיון שלי, אמא שלי כל יום עובדת מ6 בבוקר עד 7 בערב כמעט כל החיים, לא היה לה שום זמן אלי, היא טיפלה בי כמו שצריך שהייתי קטנה עד שהיא התחילה לעבוד. בגלל העבודה לא היה לה זמן אלי.
בשביל כסף צריך לעבוד, וקשה. החיים לא כאלה פשוטים כמו שאת חושבת, עבודה לפעמים חונקת אנשים ולא משאירה להם שום זמן.
אז איך אני אבלה עם הילדים אחרי העבודה? אם אין לי כוח ואני מותשת או שאני חוזרת מאוחר?
לכן אני לא רוצה שזה יקרה לי עם הילדים שלי מהניסיון האישי שלי, אני כן רוצה לבלות איתם זמן ולא כל היום להיות בעבודה.
לגבי המטפלת, אם הילדים קטנים? אני אשאיר אותם לבד כל היום?
חוץ מזה למה את מתווכת איתי זאת הדעה שלי, את לא יודעת מה הניסיון ומה אדם עבר בחיים ומה החששות שלו או המחשבות, שכל אחד יעשה מה שבא לו.

בכנות, קצת הגזמתן.
לדעתי זה תלוי בהרבה דברים. אם אמצא דרך לעבוד מהבית ולהרוויח משכורת מכובדת, אז בכיף.
אני גם לא ארצה לעבוד מיליון שעות ביום.
למרות שלדעתי אפשר לעשות משהו כזה, תורנות בין הבעל לאישה. כל פעם מישהו אחר חוזר מוקדם יותר, ומבלה איתם זמן.
לדעתי זה רעיון נחמד.
אבל לא נראה לי שיותר על עבודה לחלוטין, כי אני עומדת לבחור עבודה שאוהב. אני מכוונת לזה עוד עכשיו.
אבל אולי דעתי תשתנה, אני לא יודעת.
כנראה שלא.
אבל אתן קצת מגזימות. לדעתי.

הדבר האחרון שאני רוצה להיות זה עקרת בית..

אני לא התווכחתי איתך אז אל תוציאי לי מילים מהפה, אמרתי את דעתי והבהרתי בתגובה שלי שכל אחד יבחר את החיים שהוא רוצה. לגבי העניין של המטפלת, רוב האימהות עובדות היום ויש להן גם מספיק זמן לילדים, זה תלוי במה את עוסקת, לא אמרתי שהחיים קלים ואני מודעת לכך שצריך לעבוד קשה כדי להשיג כסף. אני מצטערת לשמוע על הסיפור עם אמא שלך אבל זה לא המצב אצל כולם, אפשר לגדל ילדים וגם לצאת לעבוד.
אני מתכננת לגדל את הילדים שלי בבית עד גיל 3 וכשהם יהיו בגן הם יחזרו בסביבות 4 ואני מניחה שאסיים לעבוד עד אז, אחרי זה אני אבשל, אכבס, ויבלה איתם זמן.. זה שאני יעבוד זה לא אומר שזה ימנע ממני לגדל את הילדים שלי כמו שצריך, אני בטוחה שלא יהיה חסר להם כלום.

ממש לא. אני שונאת לבשל, לא משהו עם ילדים ומתכננת להיות מוזיקאית (ואני ממש אוהבת מוזיקה) אז לא רואה סיבה שארצה להפסיק לעסוק בזה גם אם ישלמו לי על זה.. ובטח שלא אפסיק בשביל להשאר בבית לבשל ולטפל בילדים שאני בכלל בספק שיהיו לי...

קודם כל סליחה, צודקת מותר לך להביע דעה כנראה כתבתי את זה מתוך עצבים
אני לא אומרת שאת לא צודקת, ואני גם לא אומרת שזה מה שאני אעשה..
אני לא באמת ארצה לשבת בבית כל היום, בוודאי שאני ארצה ללכת לעבוד חלק מהזמן ולעזור בפרנסה.
אבל כרגע התייחסתי לשאלה הספציפית, הוא שאל אם לא יהיה לי אכפת להשאר בבית ו*לגדל את הילדים*
ובהתחשב למה שאני חושבת כרגע לא יהיה לי אכפת להשאר בבית אם זה לטובת הילדים, זה הכל
כאשר הילדים לא יצטרכו עזרה כמובן שארצה לעבוד בתנאי שהעבודה לא תגזול לי מהזמן איכות איתם