לאחרונה ממש קשה לי נפשית...

ממה זה נובע?

תשמחי!

שכחי מהכל מעכשיו דף חדש כל מה שקרה נשכח מעכשיו...

תיהי עם חברות תשחקו תשמחו תדברו
תחזרי להשקיע בבית ספר
זה החיים שלך ואת צריכה להצליח בהם ולהיות שמחה.

שואל השאלה:
זה לא כזה פשוט לשכוח מהכל, זה עניין של תהליך והכרה עצמית.
אני כבר 17 ואני עדיין לא יודעת מה אני רוצה להיות, אפילו שאני כבר בוגרת.
אני ילדותית מדי, אני לא מסוגלת להתמודד עם מצבים מסוימים, אני לא מוכשרת, לא חכמה, לא יפה.. לא כלום...

אני מצטערת לשמוע שאת צריכה לעבור את זה, נשמע שאת חווה דיכאון קשה.. אני מבינה אותך, גם אני עברתי את זה.
אני מציעה שתנסי לאבחן את זה אצל פסיכיאטר וללכת לשיחות זה יוכל לעזור לך לשפר את המצב. את יכולה גם לנסות לעשות דברים שיעודדו אותך, תנסי לעשות דברים שאת אוהבת למרות שזה קשה במצב הזה ולצאת כמה שיותר מהבית, לעשות פעילות ספורטיבית, לאכול בריא כי זה נורא עוזר במצבים כאלה.. אם את רוצה לדבר את מוזמנת לפנות אלי, אני אשמח להקשיב לך ולעזור במה שאפשר. מקווה שהמצב ישתפר כמה שיותר מהר, בהצלחה וחיבוק.

מה החליט שאת לא יפה? לא מוכשרת?
לפעמים ילדים אומרים מילים שיכולות להרוג
את לא צריכה לתת לזה להשפיע עליך ובטח לא לגרום לך למחשבות אובדניות!

שואל השאלה:
כבר יש לי כל מיני אבחונים וכל מיני שיט כזה ואחר ואין לי כוח לזה יותר.
אני עושה הרבה ספורט, חמש פעמים בשבוע, ואני באמת משתדלת לאכול כמה שיותר בריא.
אני מנסה להיות כמה שיותר יפה- חוץ מאיפור, איפור אני לא סובלת.
שום דבר לא עובד לי.
אני כבר לא יודעת מה לעשות..

להפסיק עם הרחמים העצמיים!

היי מה קורה
סליחה שאני עונה קצת מאוחר אבל אני באמת משתתפת בצערך
אני יודעת איך זה מרגיש וזה חרא.
חרא אחד גדול.
ולא משנה כמה יגידו לך שיהיה אור בסוף כל הזמן תראי חושך.
וזה קשה.
אבל כל מה שאני אעשה חהחה לבקש ממך להחזיק מעמד ולנסות הכל כדי לראות את האור הזה
גם אם זה אומר
להיאחז באנשים
לשקול לקחת כדורים
לשתף
למצוא את הדברים הכי קטנים שאת עוד כן יכולה לחבב בחיים האלה
כי עד שלא ננסה לא נדע אם באמת כמו שהבטיחו לנו יש אור בקצה המנהרה