מה הדבר הכי נחמד שמישהו זר עשה עבורכם?

נפל לי הארנק והיו בו יותר מ200 שקל ומישהו שם לב לזה והחזיר לי

עזרתי למישהי ברחוב ואז היא פשוט נתנה לי פרח וזה היה חמוד. דיי.

הנהג באוטובוס התעצבן אליי כי שילמתי בשטר של 200
אז הוא פרט לי את זה ל50 :)

הציע נישואים
והסכמתי :)

הייתי בשדה תעופה לבד ולא ידעתי כל כך טוב אנגלית ושני אנשים עזרו לי עד שמצאתי את ההורים שלי:)

כשהקאתי ברחוב, עברו אנשים ושאלו אותי אם אני זקוקה לעזרה

שני דברים שמאוד זכורים לי:
1. בשנה שעברה הייתי עם חברה בתחנת אוטובוס וצחקנו ואכלנו פיתה עם שוקולד והייתה אישה שהסתכלה עלינו המון והייתי מלאה בשוקולד והאישה הציעה לי מפית. אני לא באמת מבינה למה כל כך זכרתי את זה אבל זה ממש שימח אותי באותו יום משום מה
2. לא מזמן התחלתי לבכות באוטובוס וממש ניסיתי להסתיר את זה וישב חייל לידי שאיכשהו שם לב ועזר לי. עשה לי את היום :)
נחמד לדעת שנשארו אנשים מתחשבים בעולם

וואו המון אנשים זרים שהביאו לי סיגריות שנתקעתי בלי, שברחתי מהבית איזה אישה מבוגרת אספה אותי עם הרכב שלה ולקחה אותי למקום נורמלי והציעה לי כסף וטישו

כשהלכתי לאיבוד
חיילת עזרה לי

ישבתי באוטובוס וכאב לי הראש ונראיתי לא טוב במיוחד אז מישהו שאל אותי "את בסדר? את רוצה קצת מים?"
(:

אישה רצתה להביא לי כסף למונית כי לא היה עלי כסף ונגמרו האוטובוסים בשישי

מישהו עזר לי להעלות עגלה של תינוק לאוטובוס

מישהי שמעה אותי שרה והחמיאה לי על איך שאני שרה

פעם אחת כשנפלתי מהאופניים של ידיד של אמא שלי כשהסיע אותי, הייתי בכיתה ב', המון אנשים מבוגרים באו והציעו לי עזרה בזמן שבכיתי על הרצפה בכאבים.

אה והייתה את הפעם הזאת, שלא היה לי מספיק כסף לשלם במכולת ואיזו אישה נחמדה נתנה לי חמישה שקלים. לא היה לי נעים כל כך אבל ממש הודתי לה.
וזה קרה לא רק פעם אחת. אנשים נחמדים :)

רק לי אף פעם לא קרה משהו כזה?
אני מרגיש כאילו רק עזרתי מידי פעם לזרים ולא שעזרו לי

אני אוהבת את אלה בסופר שרואים שאני עם מוצר אחד ביד ונותנים לי לעקוף אותם בתור. תכלס במדינה שלנו זה ראוי לציון..

אנשים שיתפו אותי בדברים הכי סודיים שלהם רק מהיכרות קצרה, אומרים שיש בי משהו מרגיע, סובלני, הדדי ומלא הקשבה.

ישבתי בערב בספסל בגן שעשועים, ואז כשקמתי בשביל לחזור הביתה שמתי לב שהטלפון שלי לא בתיק ונורא נלחצתי, אז שאלתי אישה שישבה שם אם היא ראתה טלפון (תיארתי לה אותו) ולמרות שהיא לא ראתה אותו היא עזרה לי לחפש אותו במשך רבע שעה עם הפנס בטלפון שלה, בסופו של דבר היא מצאה אותו והביאה לי אותו, זה היה ממש נחמד מצידה

כשנתקעתי בלי מקום לישון מישהי עזרה לי וגרתי אצלה שבוע עד שהסתדרתי.

פעם אחרת שנתקעתי עם חברות בתל אביב ולא ידענו מה לעשות כי לא היה לנו כסף ואיש אחד ראה את זה והביא לי 20 שקל למונית בלי שביקשתי ממנו אפילו, הוא שם לב שלא מספיק לנו כסף שניסנו לבקש ממוניות שיעצרו לנו.

תפסנו פעם אחת מונית ואפילו לא היינו סגורות לאן נסע וההינו אני וחברה בלי איפה לישון והנהג מונית שם לב שאנחנו נראות אבודות ואפילו לא יודעות לאן לנסוע אז הוא הביא לנו מפתח לדירה של חצי חדר ליומיים רק אנחנו (היה עשיר כנראה זה קירה בכלממקרה הוא חיפש להשיכר אז הביא לנו אותה בלי כסף ליומיים כי ראה שאנחנו בבעייה) ולא רצה שום דבר בתמורה
(רק ביקש שנחזיר את המפתח לשכן שלו כשנלך משם)

אה וגם כשנפלתי ברחוב אנשים תמיד הציעו לי עזרה (אני נאחסית אני יכולה פשוט ללכת על המדרכה ישר ופתאום ליפול)

אה וגם כשהייתי בת 12 הלכתי עם אמא שלי לביטוח לאומי והיינו צריכות לבוא בשיא המהירות הלכנו קילומטר וחצי בחמש דקות כשההליכה לשם הייתה צריכה להיות לפחות 15 דקות וזה היה קיץ ולא אכלתי ולא שתיתי כלום באותו יום ובדרך חזור התחלתי להתעלף ברחוב הכל פתאום נראה לבן כזה ואז כמה 2 נשים עברו עם ילדים מהגן וראתה אותי ואמא שלי לא ידעה מה לעשות ואני כמעט הייתי מעולפת כבר הייתי על הריפצה והיא שמה לי מים על הפנים ונתנה לי מים

חיכיתי לאוטבוס בתחנה מרכזית והייתי בלי כסף הייתי בתקופה הלא טובה שלי ובן אדם שעבד שם מהבוקר ראה שאני כמעט כל היום ישבתי שם ושם לב כנראה שהייתי במצב לא טוב אז הוא הביא לי נסטי ובמבה ופשוט הלך חח

בקיצור יש מלא דברים טובים שאנשים עשו וכל שנייה אני נזכרת בעוד משהו ועוד משהו ואני חושבת שזה קארמה כי גם אני תמיד מנסה לעזור עד קצה היכולת לאנשים וזה חוזר אליי בחזרה.

הייתי עם גבס ברגל אז איזה ילד הסיע אותי באופניים שלו.

ישבתי באוטובוס עם החבר הכי טוב שלי ועם ידידה שלי ופתאום הבסטי מתחיל להגיד לי שאני חייבת להוציא ארבע יחידות לפחות במתמטיקה אחרת אני אדפק בחיים והכל ואני לא מעוניינת בזה
ואז אישה אחת שאני לא מכירה פשוט התערבה ואמרה לו לסתום כי אם אני לא אוהבת מתמטיקה אני לא צריכה להשקיע את זה ועדיף שאני אשקיע את הזמן שלי בדברים שאני אוהבת :)

אולי זה לא ככ נחמד כמו שלאחרים אבל זה היה ממש מרגש כזה (לול)
הייתי ברכבת בחול והיה שם מפוצף ואז מישהי מבוגרת הציעה לי לשבת במקומה.
וזה היה ממש נחמד כי היא בן אדם מבוגר...

כשהייתמ באוטובוס עם חברה והייתה לי בחילה נוראית והייתי על סף להקיא על עצמי אז אישה אחת ראתה שאני לא מרגישה טוב ופינתה לי את המקום שלה ובנוסף לזה היא הציעה לי מים וחטיף שוקולד.

שואל השאלה:
אנשים טובים באמצע הדרך...

איזה שתי בנות ביקשו ממני לצלם אותם
ואז אחת מהן הביאה לי סוכריה גדולה ושוקולד.
ואמרה תודה וזה. חח
וגם קרה לי שהייתי באוטובוס ואיזה אחד שישב לידי הציע לי בקבוק של קולה חדש כאילו לא נגוע.
סהכ באמת יש אנשים נחמדים.

נפלתי מהאופניים ועזרו לי עם פלסטרים והכל

זה לא הכי נחמד שהיה אבל זה מה שעולה לראש...

הייתי בשדה תעופה אחרי שחזרתי עם המשפחה שלי מטיול בחו"ל ובחזור יש את המעבר הזה עם הכרטיסים של התמונות דרכון (אם אתם מבינים על מה אני מדברת, זה לפני המסוע... זה כמו ברכבת ששמים את הכרטיס לפתוח את הדבר הזה נו קיצר הבנתם)
אז המשפחה שלי כבר עברה והיו מלא אנשים אחריי ואני ניסיתי לעבור ופשוט לא הצלחתי והתחלתי להילחץ כי הם כבר המשיכו ללכת וקראתי והם לא שמעו, אז איזה בחור נחמד בא אליי ואמר "בלי לחץ מאמי, שימי את זה ישר ותנסי שוב" ולא עבד אז הוא קרא לאיזה מאבטח שם ופתחו לי ועברתי. ושתבינו המשפחה שלי עם ההליכה האיטית שלהם לא עברו אפילו 5 מטר כל הזמן הזה אז מצאתי אותם והכל היה בסדר.

כן... כשחושבים על זה סתם סיפור מטומטם אבל עד שכתבתי...

נסעתי לצפון נסיעה דיי ארוכה והנהג דאג לי והביא לי מים כי היה יום חם

חברה ואני היינו בקניון עד 11 בלילה בערך ופחדנו שאנחנו מפספסות את האוטובוס האחרון אל הבית שלי ולא ידענו איזה צריך לחכות בשביל האוטובוס אז הלכנו לכיוון השדות שאפשר ללכת דרכם לבית שלי ואז ראינו אוטובוס שאמור לנסוע לכיוון הבית שלי ולא ידענו אם הוא האחרון או לא אז ביקשנו ממנו שיקח אותנו לבית שלי כי פספסנו את האוטובוס שאנחנו צריכות לקחת אז הוא לקח אותנו אל כיוון הבית וכשירדנו מהאוטובוס ממש הודנו לו על זה שהוא לקח אותנו.

פעם כשהייתי בת 6-7 נסעתי מהבית של חברה שלי על האופניים שלי ודי קרוב לבית אני נפלתי ושכן שאני לא ממש הכרתי שמע אותי בוכה מהכאב כי נפתחה לי הברך אז הוא הכניס אותי לבית שלו וטיפל לי בברך ואחר כך הוא לקח אותי הביתה.

כשהייתי בטורקיה עם המשפחה היינו בטיול ג'יפים מאורגן של כל הישראלים בערך שטסו וכשירדנו ליד איזשהו אגם לא מצאתי את אבא שלי ופתאום חשבתי שראיתי אותו ואז נתתי לו יד ואז ראיתי שזה לא הוא ואותו בחור עזר לי למצוא את אבא שלי. הייתי בת 5 זה היה ממש מפחיד

באותו טיול בטורקיה אני ירדתי לבד לבריכה ואחרי שהגעתי ללובי החלטתי שאני מתחרטת ולא בא לי ללכת לבריכה. עליתי לקומה שאני זוכרת שהחדר שלי נמצא בה אבל לא זכרתי מה המספר של החדר וממש נלחצתי והתחלתי לדפוק על דלתות כל הקומה ואז מישהו שהיו איתנו בטיסה והכיר את אבא שלי פתח את הדלת וראה אותי אז סיפרתי לו שאני לא יןדעת איזה חדר אני נמצאת בו אז הוא לקח אותי לחדר שלי.

אלו המקרים שהכי זכורים לי, קשה להחליט מה הכי נחמד, כל המקרים האלו נחמדים מאוד