מה הסוד הכי גדול שלכם שלא סיפרתם לאף אחד?

שאני בי

שפרצתי לאבא שלי במייל, בשביל לבדוק דברים, לדעת למה אמא שלי עזבה.

מצאתי בתוך מזוודה בפח זבל $400.

שהתמזמזתי עם בחורה בשביל להתנסות (אני בת)

מה שקרה לי עם אבא שלי
לא נעים לי לספר אפילו מאנונימי

שיש לנו בעיות כלכליות

שאבא שלי הוא לא אבא הביולוגי שלי ושההורים שלי התגרשו שהייתי קטנה, אבל אני מרגישה שהוא אבא שלי למרות שהוא לא אבא הביולוגי שלי

שגנבתי להורים שלי 700 שקל

שיש לנו חובות וכן אני מתבייש בזה

שהתקלחתי עם האקס שלי לפני שנתיים (אני בת 16)

הסוד הגדול זה שאני נמצא בסטיפס. ( צמא למינוסים )

אני חלשה, נפשית.

שאני שונאת את עצמי

שאני נכשלת בהתמודדות עם העבר

שאני מאוהבת באבא קריר

אני אוהבת את המחנך שלי

אני עדיין מאוהבת באקס שלי שנפרדנו לפני שנה. וכמעט אף אחד לא יודע שהיינו ביחד בכלל

שאני מתגעגעת לאבא שלי

יש לי חבר אינטרנט שאני מתחילה לפתח רגשות כלפיו

שלפני שנה בערך היו לי ממש חרדות שפחדתי לצאת מהבית ולישון לבד. אומנם זה היה רק לשבוע כי התגברתי על זה אבל אני ממש פחדתי ללכת אפילו לבית ספר או לצאת לזרוק זבל ולא ישנתי בכלל מרוב פחד.
וואו משחרר

אני בת 16 ומוצצת אצבע.

אני ממש מגזימה עם כל דבר בחיים שלי ומשקרת די הרבה (לא בכוונה... זה פשוט יוצא לי ואני לא שולטת בזה)

שאני נמשכת לבנות... ואני לא בטוחה אם אי פעם אני אצא עם גבר.

אני פסיכית בראש.

פאטיש לשיהוקים
ממש מביש

זה סוד
סתם אבל את הסיבה האמתית שבגללה אני שונאת שנאת מוות פסיכולוגים
(זה קשור למשהו שפסיכולוגית עשתה לי ולמשפחתי)
וואי רק להיזכר בזה מעצבן אותי

הייתי אנורקסית ואני ממש רוצה לחזור לזה. (אבל אני לא אחזור אני מקווה)
ואת זה אמנם ההורים שלי יודעים אבל החברים שלי לא יודעים שחתכתי ושאני נאבקת כל יום מחדש שלא לעשות את זה שוב...

גנבתי להורים שלי קרוב לשלוש אלף שקל ומתביישת בזה מאוד.

שהייתה לי ועדיין יש לי חרדה חברתית ( קרה אפילו שלא יצאתי מהבית חודשיים אפילו לא לזרוק זבל)
גם חתכתי את עצמי ממש שנאתי את עצמי

הייתה לי חברה (בת) חצי שנה ואיבדתי את הבתולים שלי אליה. (אני בת ולהוסיף שמן למדורה הייתי בת 14 כשאיבדתי את התמימות שלי) ובכלל גיליתי בסוף שאני לא נמשכת לבנות.. תקופה מבלבלת

אני משתינה במקלחת

שאני שונא את עצמי, רוצה לחזור לאנורקסיה, רוצה חתכים גדולים ויפים יותר.

שבכל הזדמנות שאני יכול להשיג תחתון של בנות אני מאונן עם זה
מנסה להיגמל

אני רוצה להיות אנורקסית. אני שונאת את הגוף שלי.

אל תעשה את זה לעצמך.. אתה סתם תהרוס
לא מכירה אותך אבל אני בטוחה שאתה יפה איך שאתה..^^^

ולשאלה
אני לא באמת יודעת למרוח לק לבד בלי שהוא ימרח חחח

זייפתי את התעודה שלי כבר 3 שנים

בעיקרון סיפרתי את זה לשתי בנות, אבל זה הסוד הכי גדול שלי. התקבלתי לכיתה שאני בה בפרוטקציות. היו מבחנים ולא עברתי אותם, אבל אני בכל זאת בכיתה הזו. גם את זה סיפרתי רק לשתי בנות, יש לי חברה (girlfriend)

1. משהו בקשר לאבא שלי שאפילו באנונימי אני לא יכולה לספר
2. רק 4 בנות יודעות שאני אובדנית חותכת ומנסה לפתח לעצמי הפרעת אכילה
3. הרטבתי במיטה עד גיל ממש מאוחר
4. אני מתלבטת לגבי הזהות המינית שלי ממש (אני מבולבלת מינית)
5. אני רוצה חבר
6. אני רוצה לחזור בתשובה ואולי להיות אפילו חרדית
7. יש לי מלא חברים וחברות מהקהילה הגאה
8. היו לי שני חברים (רק כמה אנשים בודדים יודעים את זה) סך הכול (אני כמעט בת 18) ושניהם היו בטלפון ולא יותר (זה אומר שאני בתולת שפתיים)
9. הטרידו אותי מינית בדרך מילולית כמה פעמים
10. דיברתי עם מישהו בן 30 מהאינטרנט שרצה לשכב איתי בקיק
11. אני רוצה להשתכר לפחות פעם אחת
12. כול החיים שלי הם שקר ואין מישהו אחד שסיפרתי לו את כול האמת לגביי, תמיד הסתרתי כמה פרטים

ocd
pstd
רבתי מכות עם איזה 10 ערסים
התחשמלתי 200 וולט
עשיתי קנאביס

בת אנסה אותי.

דוד שלי אנס אותי

אל תצחקו אבל כשאני נהיית מתוסכלת ובוכה אני אוכלת נייר טואלט או טישו וזה מרגיע אותי

כמעט סיימתי את חייה של מישהי שעשתה לי בריונות רצינית ופעם ושלי ולה יש קשר מאוד רציני ומסובך שלי בעצמי קשה להסביר...

מישהו כמעט אנס אותי
אני לא מסוגלת לחיות שאני מסתכלת לו בעיניים כל יום.

אני לא יודע לקשור שרוכים...
אפילו הפרק של בובספוג לא עזר לי!

אני חייזר.

פף אוקי אל תאמינו.

שאני כול כך שונא את עצמי את המראה שלי את העובדה שאני רוצה להתאבד אבל לא יכול מהפחד האנוכי שלי שזה יכאב לי לפניי שאמות ואת העובדה שלמורות הבעיות החברתיות מהעצב הזה שתוקף אותי וגורם לי לחשוב לעשות דברים נוראיים לעצמי אף אחד לא יכול לעזור לי

שאדם מבוגר הטריד אותי מינית. (אני בן)
ועוד משהו שאני אפילו מפחד לכתוב.

אני אוהבת לשיר ואני רוצה להיות זמרת שאהיה גדולה אבל אני צריכה שיעורי פיתוח קול אבל אין לנו כסף, ואני לא רוצה שיגלו שאנחנו בבעיות כלכליות. אני מפחדת שיצחקו עלי שזה החלום שלי כי אף אחד לא מעריך אותי חוץ מהמשפחה שלי.

אני רואה אנימה

אנונימית של השירה, מזדהה. אני חולם להיות זמר, אבל הקול שלי ממש גבוהה:.

אני בת 14 ואוהבת בנות.

אני בי ואני בקטע של ילדה אחת מהכיתה שלי
ועוד משהו שאני מפחדת לכתוב

אנונימי במיוחד אני לא מבינה למה זה סוד אנימה זה בסך הכל תחביב ולכל אחד מותר שיהיה לו תחביבים ;)

אני מבולבלת בענייני אהבה.
אני לבד בזה
לא יכולה לספר... הם לא יבינו
יש מישהוא שאני מכירה מאז לידה.
16 שנים.
שאני חושבת שיש לי רגשות כלפיו
קשה לי לשחרר אותו.. אני לא מצליחה כבר 3 שנים
ויש עוד 2 שאני חושבת שגם כלפיהם יש לי רגשות
אחד מהם אני בטוחה שהוא באמת נחמד ומקסים והוא מזכיר לי את הראשון שציינתי
אבל זה נראה שהוא שונא אותי.. ויש לו את כל הסיבות לזה.. אני לא יודעת..
והשני מעצבן אותי מאד ובטח כמו שאני מעוצבנת עליו הוא שונא אותי.. וממש בצדק ):
אבל גם כלפיו אני חושבת שיש לי משהו
ואני לא יכולה להבין את עצמי
וגם אם אני אבין אני לא יכולה לספר לאף
מהם.. זה לא משנה מה אני ארגיש
וקיצור אני בבעיה
ולא אני לא ממציאה את זה

מבחינתי זה סוד, בכללי חושבים שאנימה זה לילדים ואין לי כוח כל פעם להסביר שזה גם לאנשים בגילאים מבוגרים יותר ושזה דווקא מעניין, וכן הם מדברים יפנית וכן אני למדתי מזה יפנית. או שיהפכו את זה לצחוק ואז יש שאלות דביליות כאלה
אז את עדיין רואה הופ?
מה את אומרת על המומינים מעניין נכון?
יפנים זה מגעיל?
וכבר נגמרו לי התשובות לפיגור.

בעיות כלכליות, הוטרדתי מינית

טוב עכשיו אני ארשום באמת סוד.


פעם גזרתי לעצמי את האצבע. בכוונה.

מאיפה להתחיל?
אני משחקת אותה שמחה אבל אני לא
יש לי דיכאון ואף איד לא יודע
יש לי חרדה חברתית
גנבתי להורים שלי כמעט 300
אני משחקת עם רגשות של אנשים
אני יהיה חברה שלך רק אם יש לי אינטרסט מאחורי זה
אני שונאת חצי מחברות שלי
יש לי קטע עם מישהו שגדול ממני בשנתיים
אני אפעם לא משחקת כל עוד זה לא פוגע באפיק
יש לי את אותו חלום כל פעם לפני שקורה משובאמת רע וכל פעם הוא משאיר אותי עם דמעות שבכיתי מתוך שינה

די נו זה לא מצחיק, אנשים פה אשכרה כותבים דברים אישיים שלהם ואת סתם כותבת שטויות זה ממש לא לעניין זה כאילו את צוחקת עליהם^ (ההודעה לא מכוונת לאנונימית שמעליי אלא לפרגית סויה)

שיש לי הרגשה שנאי בדיכאון קשה שמסווה בצחוק
כאילו כל פעם שמשהו רע קורה לי אני צוחקת
אה... ושאח שלי אוטיסט... אני פשוט לא רואה סיבה שאנשים יתנהגו אלי שונה בגללו ורוב האנשים בכלל לא חושבים שהוא אוטיסט כי הוא ברמת תפקוד גבוהה
אה... ושאני בוכה כמעט כל לילה ושיש לי סיוטים
ושאני ממש לא יכולה להישאר בבית ושלכל מקום שנאי הולכת אליו אני צריכה לחפש את הממד מתוך חשש לאזעקה למרות שאני מספיק בוגרת

נראלי שזה מספיק סודות
*עריכה*
ואם כל זה לא מספיק אני נמצאת בחרת אנשים שלא אוהבים אותי ותמיד מפנים לי את הגב
וזה הגיע לרמה שביומולדת שלי הbff לשעבר ואני רבנו ובגלל זה היא לשעבר
ואני בכיתי ביומולדת
ורני גם כל הזמן מרגישה כאילו שופטים אותי על פי רושם ראשוני שזה מה שגרם לרם עלי לשנים רבות (3) ושבגלל זה אין לי ביטחון עצמי בשיט

וואי וואי חברים תיהיו חזקים
מה שאתם כותבים פה ממש קשה ופתאום אני מבינה שכל ה"בעיות שלי" לא כאלה גרועות כמו שלכם
אני ממש מצטערת..
לכל אחד יש בעיות הכי חשוב להתגבר עליהם ולראות מה שכן טוב בחיים
אני קצת מתביישת לכתוב תבעיות שלי פה.. גם מאנונימי..

לפני יומיים הוטרדתי מינית. אפשר לקרוא לזה אונס
ושאני חווה אלימות מילולית

אני סוג של מזוכיסט, אני נהנה להרגיש שחברה שלי יותר טובה ממני ואומרת לי מה לעשות, ובגלל זה אני מתגעגע לאקסית שלי שהייתה שתלטנית (יש לי חברה)

אני מעריץ של electronic arts (הרבה יודעים שיש לי משחקים שלהם אבל לא יודעים שאני כבר לא קונה משחק שהוא לא של ea) למרות שהרבה שונאים את החברה הזו

אני מפחד מביל צופן מגרוויטי פולס וכל פעם שאני רואה משולש למשל בספר גיאומטריה אני נזכר בו

עברתי הטרדה מינית על ידי בנות ולא אמרתי לאף גורם אחראי כי תמיד מאשימים את הבנים

אני פרפקציוניסטית בדיכאון, שילוב הרסני.
אני מנסה להיראות כאילו לא אכפת לי ובעצם המעטפה הצינית שיש לי היא מנגון הגנה לכל מה שהולך אצלי. אבל אני שבורה ואנשים פשוט ממשיכים לדרוך עלי.

אני מוצצת אצבע ואני בקרוב בת 18

שאני מאוהב בשובל הסמבצית מהחמל

שאני בן 30 ובחיים לא שכבתי עם בת
כי עברתי פגיעה מינית מבחורה כשהייתי קטן.

שאני כל יום ממש רוצה אהבה ולא מצליח למצוא כי קשה לי לסמוך על בנות

שאני לא יודע מה זה סקס רק מסרטי וידאו.

אני הומו

אני לא מצליחה להתחבר לאנשים בגילי כי אני בוגרת מדי ובחיים לא היה לי חבר כי פשוט אין לנו שיחות משותפות,
אז גרמתי ל 3 מבוגרים להתאהב בי (כל אחד בזמן אחר) אחד מהם נשוי, רק כדי להרגיש שאני שווה משהו

שלאח שלי יש מאניה דיפרסיה וזה ממש מקשה על החיים שלי, אנחנו בחובות, פעם גזרתי לחתולה שלי את האוזן בטעות (ממש ממש קצת) אני חושבת שאני נמשכת גם לבנות הלכתי לפסיכולוגית לאיזה תקופה ושאני מאוהבת באיזה ילד מהכיתה שלי, שאני בסטיפס חח לול
יש עוד משהו שאני לא רוצות לומר פה

וואו, אנשים איזה עצוב זה הכל...
ממש ריגשתם אותי...
תדעו שאתם תמיד מוזמנים לבוא לדבר איתי על הכלל באמת על הכל ואני לא שופטת בכלל...

ולשאלה, האתר זה סוד שלי

שאבא שלי אלכוהוליסט:(

עדיין מאוהבת באקס למרות שהוא מזמן המשיך הלאה...

אני מאוהבת במישהו שפעם היה מאוהב בי ודחיתי אותו
היה לי חלום שרצחתי מישהו
ואני ממש אוהבת לשמוע שירים ברוסית

שאני סובלת מדיכאון קליני

שאני מכורה לסטיפס.
(אף אחד לא יודע שאני באתר הזה בכלל וטוב שכך חח)

אני תמיד חושבת על פגיעה עצמית וזה כמעט יצא לפועל פעמיים; פעם אחת לפני 3/4 שנים ופעם אחת לפני שנה ותכננתי הכל ובפעם השנייה תכננתי לשלוח לbff את הסיסמה שלי לתזכירים ובתזכיר אחד היה רשום את הסיסמאות שלי לכל אפליקציה וחשבון אפשרי שלי ובשאר התזכירים כתבתי סוג של מכתב פרידה לכל מיני אנשים שפגעו בי (דאממ זה מזכיר לי את 13 סיבות למה לול) ואיכשהו התחרטתי בשתי המקרים ואני חיה
אני נמשכת לבנות (וגם לבנים)
היה לי קראש רציני על מישהי מהשיכבה שלי והתוודתי על זה בסהרה בלי להגיד מי אני
יש לי חרדות שקצת הרבה מפריעות לי בחיי היום יום
ויש סיכוי גדול שאני בדיכאון אבל אני לא עושה עם זה כלום כי המשפחה יסתכלו עלי בעין לא טובה אז אני מחכה לשנה הבאה שבה אני אהיה במכינה ולא בבית ואוכל לטפל בעצמי בלי עיניים שופטות

אני חייזרית, מכוכב קולמוס. בני אנוש זה סודד
(שש אל תגלו, שלחו אותי מלפני 20 שנה להרוס את האנושות חח, )

שאני בן אדם די סאדיסטי, ויש לי קטעים די חולניים במחברות שלי.
לא רואים את זה עלי כמובן.
אני אוהבת לכתוב דברים אלימים ורעים על אנשים.
זה גורם לי להרגיש טוב.
ואני גם אוהבת ליצור מהומות וריבים באינטרנט. עדיין לא יודעת לעשות את זה בחיים האמיתיים.

אני היחידה שמרגישה הקלה אחרי שעניתי?
#אניהאנונימיתמלפני3תשובות

כן גם אני גברת אנוש פרוזן
#אני החייזרית

יש לי ocd שמקשה עלי בתקפוד היומיומי שלי, איבדתי את כל החברים שהיו לי פעם ובמיוחד את החבר הכי טוב שלי שהוא הבנאדם היחיד שהרגשתי לידו 100% מאושרת, חתכתי פעם אחת, הכיתי את עצמי פעם אחת עם אגרופים בירכיים עד שהכאב הרגיש זהה בכל רגל (נהיו לי סימנים כחולים), האחים שלי כבר לא גרים בבית ואני מרגישה בודדה ממש, אמא שלי עושה לי את המוות וכל הזדמנות שיש לי להתרחק מהבית אני עושה את זה

כשאני חרמנית אני עושה סקסטינג עם אנשים מהאינטרנט ושולחת תמונות בלי פרצוף.

וואו שכל מי שסובל יהיה חזק, תכלס אני יודעת שזה דיכיאון קשה פה לרוב פה, אל תוותרו. כבר אמרתי שהלוואי ויהיה פתרון לכל הפרעות נפשיות פה. לפחות שאם יש, שיהיה יעיל יותר. יש לי שני צדדים בתת מודע, הגיון ורגשי, הגיוני, אחראי לדברים שיש להם הגיון שאפשר להבין ורגשי רק רגשות. אני מתווכחת עם עצמי לגבי דברים, לפעמים הצד הגיוני בוגר אומר שלא להיפגע מדברים כאלה והצד הרגשי אומר אחרת, כולל דיכאון של אנשים, מינוס, דעות טסה, זה ריב שלם בתת מודע, ההגיוני יותר חכם ובוגר והרגשי חם ומרגיש עם חלב, ביחד זה שילוב מנצח, אבל זה לא עובד, זה מחולק לחצי ואני מקשיבה רק לרגשי בגלל רגישות יתר, ההגיון לא תמיד מצליח לדבר, והוא ו אני בקושי חברים, הוא מדבר של אבל הרגשי מעצבן. זה מסובך.

אני נמשכת לבנות ומזדהה לפעמים כגבר.

שאני בסטיפס ובעוד אתר
אך ורק למטרות השעמום שלי

שאני מתכננת להתאבד וחשבתי כל השבוע עם מה איפה ומתי:(

שאמא שלי עברה ביופסיה לפני יומיים ואני מתה מפחד שהיא חולה.
שאני מגזימה מלא. בסיפורים שלי אני לפעמים ממציאה פרטים ואני לא שולטת בזה
שאני עברתי מספר הטרדות מיניות
שאני בתולת שפתיים
שהרבה אנשים צחקו עלי והשכחתי את זה ממני.
שאני פרצתי בתור ילדה לחברות שלי למשתמשים במלא דברים וגנבתי להם דברים, לא יודעת מה עבר עלי.
אני חושבת שאני סדיסטית טיפה, או שלפחות בתור ילדה הייתי.

שונאת את עצמי

אין לי באמת איפה לגור.

אמא שלי מאובחנת במאניה דיפרסיה, ועכשיו היא בתקופה של לימודים, מה שמוביל לה המון לחץ ועצבים..
כל פעם שאני חוזר לבית של אמא שלי, תוך כמה זמן היא תתפוצץ ויהיה ריב ענק (המחשב שלי כבר נשבר מזה, היא גם ניסתה לכבות עלי סיגריה, וגם הייתה משטרה פעם אחת). ואז עברתי לסבא וסבתא. ושוב, ריב מטורף עם סבא ונחשו מה? הלכתי לאמא.. שוב קרה פיצוץ ענק ועכשיו אני שוב אצל סבא וסבתא...

ככה כל החיים שלי בערך מגיל 12-13 אני חי בפינגפונג בין שני הבתים, גר בכל אחד מהם עד שיש פיצוץ. וזה מתיש, זה באמת מתיש.

הייתי הולך לפסיכולוג כן? אבל כבר איבדתי אמון בפסיכולוגים, אחרי שבשנתיים האחרונות ניסיתי שלושה...
הראשון סתם שתק כל הזמן וכשסיפרתי לו דברים רק ידע להגיד "ממ אוקיי" "אני מבין" "כן"..
השנייה ניסתה לשנות את מה שאני מרגיש, וניסתה לשכנע אותי שאני כועס על אמא שלי לגבי משהו מסוים (שלא כעסתי עליו).. והשלישי בהתחלה התאים, אבל באחת הפגישות פשוט התחיל לצרוח עלי ולתקוף אותי לא זוכר למה אפילו.. כמובן שאחרי זה התנצל אבל אני חושב שמותר לציין שלא חזרתי אליו.

וואו מאיפה להתחיל
1. אושפזתי במחלקה פסיכיאטרית על ניסיון התאבדות
2. לא באמת ניסיתי להתאבד רק רציתי להעיך את חבר של אמא שלי מהבית וזה עבד
3. אני למדתי באשפוז לאכול ולהקיא ונהייתי בולימית שעושה היסטריה יכל גרם וגרם שהיא עולה ואני נשקלת נראה לי 9 פעמים ביום
4. אני אוהבת תמורה שלי בקטע מיני
5. יש לי pdd (אוטיזם) אבל הוא בדרגה ממש נמוכה אז אי אפשר לראות את זה עלי
6. אני לפעמים חותכת

כשהייתי קטנה הוטרדתי (מילולית כאילו דיבור גס כזה לא נעים) על ידי בן אדם בן 50
כמה פעמים חשבתי ממש לעומק על להתאבד ועדין בא לי להתאבד

.

שאני לא רוצה לחיות
אני לא אעשה כלום אבל אני פשוט בתקופה קשה כרגע אז אני לא רוצה לחיות
אבל אני יודעת שזה יעבור ובסוף אני כן אוהב לחיות

שאני נמשכת מינית לבנות, אין לי מושג אם רומנטית אני נמשכת לבנות אבל בטוח לבנים אני נמשכת רומנטית, אני חושבת שגם מינית אבל אני לא בטוחה

ואו התגובות פה...

אני אוהבת מישהו, אבל יש לי תחושה חזקה שלא רוציפ שנהיה ביחד. אין לי הזדמנויות רבות להיות איתו ומה שיש לי אני הורסת... אני כועסת על עצמי כי הוא הפך להיות הדבר הכי חשוב לי בחיים ואני לא עומדת בתנאים שמציבים לי. אני לא מסוגלת להסתיר רגשות, אני ממש מבולבלת תמיד ואני פוחדת שאף פעם לא תהיה לי אהבה. אני פשוט צריכה שמישהו יהיה איתי.

אני משחק אותה שטוב לי מול כולם מבפנים אני מסתיר את כול הכאב בחיוך זה ישמע מצחיק אבל יש לי הכול הכסף לא חסר יש חברים משפחה והכול אבל אהבה אף פעם לא הייתה והייתי מוכן שלא יהיה לי כלום אבל שתהיה לי מישהי עזבו לנשק אף אחת בחיים לא חיבקה אותי ואני תמיד חושב אם אני אמות בתול ובודד בתכלס אני יכול ללכת לאחת שנותנת תמורת כסף אבל אני רוצה שזה יבוא מאהבה ורגש שיהיה אמיתי לא מתוך עסקים סך הכול ביקשתי אהבת אמת אבל איך שהדברים מראים את זה היקום רק רוצה שאסבול ומביא אותי למצבים שאני כמעט נשבר בפנים... לא יודע עד כמה זמן האמונה תחזיק אותי בחיים אבל היי, מנסים... בכול אופן נקווה לטוב :)

^אנונימי מעליי. הי. אני מבינה אותך
הרגשתי ככה כל חיי עד שמצאתי אותו (אני מאורסת) אני בטוחה שגם אתה תמצא את אהבת האמת שלך

אנונימית שמעליי לי זה כבר אבוד אני 30 חח כמה זמן לחכות? אין כוח אני לא אחכה עד 50...

האנונימי שלוש תגובות שמעליי אני מרגישבדיוק כמוך

איתן אני האנונימי גם 3 תגובות מעליך וגם תגובה אחת מעליך (אותו אחד שאמר שהוא בן 30.) אבל תודה על ההזדהות וכמו שאמרתי נקווה לטוב (:

מעריך אותך בן אדם

שאני מרעיבה את עצמי למרות שאני יודעת שאני די רזה, אני רוצה להיות מושלמת!