אני לא יכול ללכת יותר לבית ספר

לא.
מבינה אותך, אני גם מתמודדת עם זה.

שואל השאלה:
טוב, נדפקתי

אני גם לא "עפה" על בית ספר, אני הולכת אולי יומיים בשבוע לפעמים שלוש כשאני במצב רוח נדיב. התירוץ התמידי שלי זה שאני חולה ובלה בלה, אבל אם אין לך כוח להעמיד פנים שאתה חולה אתה יכול פשוט להגיד שרבת עם איזה ילד או ילדה להמציא סיפור קורע לב שיגרום לך להישאר בבית.

שואל השאלה:
זה לא שאין לי חשק, אני פשוט ממש מדוכא ועצם המחשבה של בכלל לראות ולדבר עם אנשים עושה לי רע, אלו גם זמנים שרע לי אם נוגעים בי וקשה לי בכלל שמדברים אליי.
אני מרגיש שחונקים אותי מכל הצדדים

אתה מוזמן לשלוח לי בפרטי הודעה..
אני אנסה לעזור.

עם מה בדיוק קשה לך?

תקשיב תנסה גם אם אתה בלי אנרגיות תנסה לאסוף אנרגיות ולחייך. המון פעמים אני רוצה לבכות בבית ספר כי אין לי חברים בכיתה וכל פעם כשיש עבודה אני נדפקת לבד... אבל אני מחייכת זה תמיד עוזה... תנסה