מאז שכתבתי משהו אישי שלי ואמא שלי ראתה את זה המצב השתנה בבית..

כתבתי את זה סתם בתור סיפור מנקודת מבט של מישהי והיא חשבה שזאת אני והסברתי לה כבר שזה סיפור, היא אמרה שהיא מאמינה לי אבל מאז אני רואה כל פעם איך היא מסתכלת עליי ונראית מאוכזבת ממני, כל הזמן היא שואלת אותי אם קרה משהו בבית ספר ופשוט נמאס לי כי כיף לי בבית ספר! והלוואי והייתי יכולה להיות שם כל הזמן במקום לחזור הביתה. כל הזמן היא חושבת שקרה משהו בבית ספר ואין לי כוח להסביר לה כל יום מחדש שכיף לי בבית ספר מה אני עושה?