לאנשים כאן שמרעיבים/הרעיבו את עצמם

אלו הן היו תקופות, ההרעבות העצמיות שלי לא נמשכו לטווח ארוך. מה שכן, שעשיתי את זה הרבה פעמים.
לא הייתי אוכלת כלום במהלך היום, אחר כך אוכלת הרבה בערב ואז מקיאה הכל...
היו מקרים שלא אכלתי בכלל במהלך היום והייתי מקיאה רק מים\רוק.
אבל זה היה ממזמן ועכשיו אני בסדר:)

שואל השאלה:
שמחה שהכל בסדר3>

אני... הייתי אוכל מלאא ואז מקיא את הכל
ככה גם נהינתי וגם לא עליתי במשקל
או ככה לפחות חשבתי לעצמי קיצר אפילו לא ידעתי מה זה בולימיה פעם
אני זוכר שראיתי תוכנית עם אנשים שמקיאים את האוכל שלהם וכשקראו לזה מחלה אני כל כך התביישתי למרות שאף אחד לא ידע שאי פעם עשיתי את זה

דברים קטנים
כמו תפוחים מלפפונים
אפילו קורנפלקס
לא הייתי מרעיבה את עצמי פשוט הייתה תקופה גדולה מאוד שהיה לי חוסר תאבון עקב חוסר מצב רוח וזה פחות או יותר מה שהייתי אוכלת
הייתי אוכלת פעם ביום

היו ימים שהעברתח אותם רק בשתיית מים.
אם הייתי ממש רעבה, הייתי אוכלת מלפפון וזהו. נמשך כחודשיים

קרה לי לרוב כשהייתי בדיכאון, או הרגשתי רע מכל סיבה שהיא.
אני לא חושבת שהרעבתי את עצמי, פשוט לא הייתי רעבה כמעט שבכלל, והבעיות תיאבון שהיו לי פעם עזרו לי לא להרגיש רעב במשך היום.

תה בבוקר, בלי ארוחת צהריים, קורנפלס או משהו ממש קל בערב.

לא אכלתי כלום, שתיתי רק משקאות

למה זה מעניין אותך? אל תעשי את זה אפילו אל תחשבי על זה.. זה גיהינום


והייתי מגבילה את המספר קלוריות כל יום נגיד יום אחד לא יותר מ500 ואם אכלתי יותר אז הייתי צמה כל היום למחרת וככה זה נמשך 3 חודשים. וכמובן שהיה לי כמעט כל יום בולמוסים עד שיום אחד החלטתי לגרום לעצמי להקיא, הייתי אוכלת מלאא מאכלים שקל להקיא כמו גלידה, קורנפלקס, יוגורטים, ושותה מלא מים עם זה ומקיאה, ככה חודש שלם.

הייתה לי אנורקסיה כמה פעמים

בפעם האחרונה שהייתה לי, אכלתי ביס ממש קטן מבסקוויט (ממש קצת, פירור קטן מהפינה שלו) כל 4-5 ימים. השאר היה לשתות טונות של מים.

בעיקרון לא אכלתי כלום, אכלתי את זה רק כשהרגשתי שאני ממש עומד להתעלף.

שואל השאלה:
וואו אנונימית רוצה לדבר בפרטי?

הייתי אוכלת פעם ביום מה שהיה לי בבית אבל קצת ולפעמים לא הייתי אוכלת בכלל כל היום זה היה תלוי במצב רוח