אני מרגיש עצוב.. אף אחד לא עשה לי כלום אבל אני עצוב.

גם אני..
יש לי חרדות וחרדות חברתיות, אני לא מוצאת את עצמי.
הדבר היחיד שמשמח אותי זה להיות עם משפחה וחברים, תבלה את זמנך בטוב (:

אם אתה עצוב סתם ככה (אתה לא מוצא למה) יכול להיות שיש לך חוסר איזון כימי וזה יוצר אצלך את הרגשות האלה.. הייתי ממליצה לספר להורים שלך ולהתייעץ איתם

אני בדיוק באותו מצב עכשיו כמוך.. אף אחד לא עשה לי כלום, הכל בסדר עם המשפחה, חברים, לימודים. ועכשיו יורדות לי דמעות בגלל שאני עצובה ובדיכאון.
למה אני עצובה?
אני באמת לא יודעת, אולי זה כי אין לי אף אחד לדבר איתו..

דיכאון אינו בהכרח עצבות אלא תחושת ריקנות שמובילה לשאלות- מי אני ומה אני בכלל ולמה אני.

ריקנות, שמעום, חוסר שמחה, או חיות.