עוד פעם מרגיש בודד. גם אתם? לילה מעצבן

הייתי נותנת לך חיבוק אם היית לידי

לא, הכלב שלי לידי
אבל קח חיבוק

שואל השאלה:
תודה רבה 3>

תתעודד
הכול יהיה טוב
לא צריך להרגיש ככה
גם אני הייתי מביאה לך חיבוק אם הייתי לידך

למה אתה מרגיש ככה?

שואל השאלה:
אני מניח שזה עדיין מהשפעה של פרידה מאוד קשה שהייתה לי. עבר מלא זמן... אבל בכל זאת בלילה יש את התחושה של הבדידות הזאת שהורגת אותי

אל תדאג פשוט אל תחשוב על זה ותנסה לישון טני בטוחה שיש לך בחיים מלא אנשים שאוהבים אותך

שואל השאלה:
אוי תודה לך ממש. לצערי רק הזמן יעשה את שלו...
ולא לחשוב על זה נראה לי לא יעזור. אני לא יכול לברוח פשוט ממה שקרה לי
אני חייב להתגבר.

כן. בעיקרון התכוונצי לכרגע, אל תחשוב על זה כרגע במהלך ביום תחשוב איך להתגבר על זה

שואל השאלה:
עברת משהו כזה?

כן ברור

שואל השאלה:
אז כן.. כואב..

שואל השאלה:
שאלה קטנה. את באמת אוהבת אדידס?

ברור שזה כואב וזה יכאב אני לא אגיד לך שזה יעבור וזה כי אתה צריך לעשות סוויץ במוח כדי שזה יעבור אבל בינתיים אל תיתן לזה להשפיע עליך בלילה לפחות

שואל השאלה:
זה מוזר שהייתי מעדיף להרגיש כאב פיזי מאשר את מה שאני עובר?

עדיף להרגיש כאב פיזי זה ברור כי כאב כזה נשאר לכמה שבוע מלבד צלקות אבל כאב נפשי יענו שכואב לך לחיות את זה לא עובר אלא אם כן אתה משחרר אותו וגם אז הוא יישאר איתך בזיכרון אבל אתה צריך לדעת לשחרר לפעמים וזה הקושי

שואל השאלה:
יאפ... במיוחד זוגיות ראשונה :)

זה הכי כואב כי אתה עדיין לא יכול ללמוד מטעויות או להתרגל לזה כי זה פעם ראשונה שזה קורה אסל גם זה יעבור

באותה סירה, כל היום מסיכה של צחוק לכולם, בערב בלבד זה בדרך כלל מופיע אבל אם באמת באמת אהבת אותה וזה החלטה משותפת או שלה או לא משנה אפילו אם שלך אז הכי טוב שיהיה ככה כי אם איזשהו צד החליט ככה כנראה שזה לא היה שם ב100 אחוז וזה אומר שעכשיו יש לך זמן לעצמך להתפתח ולהמשיך הלאה ולמצות את האני העצמי שלך יותר במערך החיים, לילה טוב נשמה

שואל השאלה:
תודה לך.
זאת הייתה החלטה שלי כי היא חצתה גבול נוראי...
היא פגעה בי ובמשפחה שלי.
ונאלצתי לסיים את הקשר הזה. כשאני כל כך אוהב באופן עיוור...
אפילו שאני יודע שהיא לא אהבה אותי זה כואב...

שואל השאלה:
מצטער לשמוע שגם אתה עברת חרא כזה

ברור שזה כואב, בסופו של דבר זה עדיין פרידה, אבל קח את הסיבה הזאת ותן לה תפקיד, תגיד לעצמך למה נפרדת ממנה ולמה לא הגיע לה את כל מה שנתת לה ושהיא זאת שהפסידה, קח קצת אגו אבל לא יותר מדי, נכון שהזמן עושה את שלו אבל גם אנחנו צריכים לעשות את שלנו

והאמת שזה יחסית דיי טרי אבל יש לי יום עמוס כל יום ככה שרק בלילה יש לי זמן לזה ואז אני כבר יושב לבד עם שירים ודברים שכתבתי לעצמי על זה ונזכר בכל האופטימיות במשך היום שככה הלילה כבר לא תמיד משפיע ולוקח אותי למטה

שואל השאלה:
כמה זמן הייתם ביחד?

וואלה בדיוק אני לא זוכר לא אחד של תאריכים נראלי כמעט שנתיים

שואל השאלה:
או וואוו. היינו שנה.
הרבה זמן... זה בטח ממש קשה

אין ספק, אבל אני נזכר למה זה קרה (לא משהו טראגי) רק רצינו והבנו שכדאי להפסיק שכל אחד יתפתח בעצמו, בא יותר מהצד שלה אבל הסכמתי איתה, קשה לי מאוד בלעדיה אבל אני יודע שטוב לה אז זה דיי מקל עלי

היי:)
קודם כל, חיבוקי! () חחח
ולצערי, אני מבינה אותך, מאוד...
פרידה הא בין הדברים האלו בעולם, שאני מתפללת שלא היו קיימים בכלל, טוב, לפחות לא הגרועות:(
ההרגשה היא ככ נוראית, שאין לך מושג מה לעשות עם עצמך, מצד אחד אתה ככ מתגעגע, ומצד שני, "זה כנראה מה שהיה צריך לקרות.."
אבל דבר אחד אני יודעת בוודאות. אתה לא בודד:) וזה נשמע די דפוק כי אני לא מכירה אותך, אבל לכולם תמיד אכפת, והכי חשוב, שיהיה לך עם מי לדבר על זה.. ועוד דבר, אתה צודק, הזמן הוא באמת הפתרון הטוב ביותר חחח:)