לקח לי 10 דק לכתוב את זה, מה אתם חושבים? לשנות משהו?

עצב,
תמיד אמרו לי שזה משהו שחולף.
משהו שלא נשאר לתמיד,
הרגשה שעוברת עם הזמן,
"ושהכל בראש שלי"
באמת?
זה מוזר כשאומרים לך את זה.
כאילו הם עברו את אותו הדבר,
אה כן,
והכל בראש שלי?
אולי קל לך להגיד את זה כדי שלא תרגישי יותר מידי אשמה.
אבל אני יגיד לך איך זה מרגיש,
זה מרגיש כמו לטבוע עמוק אבל לא להצליח למות.
אני יודעת שזה נשמע נורא.
רק מהמחשבה על זה הנשימה שלי נעצרת לכמה רגעים.
ושוב,
היא ממשיכה.
היא וכל מה שקשור אליה.
"כל מה שבראש שלי" ממשיך לעבוד,
לעבוד יותר מידיי.
אני מחכה שזה יחלוף כמו שאמרת לי.
בינתיים זה לא קורה,
ולא נראה לי שזה יקרה איי פעם.
אז אני פה.
טובעת עמוק בתוך המיטה סביב ארבע קירות לבנים ושקטים.