היום הייתי במשמרת במדא...

היי תקשיב, הכל טוב אתה לא אשם
עשית את מה שיכולת ב 100% ואין מה לעשות
כשאלוהים רוצה לקחת מישהו הוא יקח
אתה ניסית ככל שאתה יכול ותהיה גאה בעצמך שאתה מנסה

היי,
אני מצטער לשמוע. אני באמת מבין אותך. גם לי היה מקרה של החייאה. אני יכול להגיד לך שאין לך סיבה להרגיש אשם. עשית מה שיכולת וזו לא אשמתך. 95% מההחייאות נכשלות.
אני ממליץ לך לדבר עם מישהו בתחנה. לי זה מאוד עזר. אי אפשר להציל את כולם.

היי, לאבד מטופל זה דבר מאוד קשה ועשית מה שיכולת וגם צוות אטן עשה את מה שהוא יכול.. אל תקח את האשמה עליך כי אתה לא זה שגרמת למוות שלו..
ותעדכן את הסגל שלך במה שקורה והם יעזרו לך :)

אני עוד לא מתנדבת במדא אבל אני מאוהבת ברפואה מגיל 3 ואני יודעת עליה המון דברים,
אין לך מה להיות אשם יהיו לך עוד מקרים כאלו תחשוב שנייה עם עצמך אם זה לא מתאים לך פשוט תוותר על זה... אני מציאה לך לפרוק את זה לאמא או אבא שלך כי הם עברו הרבה יותר ממך ואני בטוחה שהם יעזרו... וכפי שאה מספר זה לא בגללך זה הגיוני שיש תינוקות צעירים ומבוגרים שלא שורדים החייאה, זה לא תמיד בידיים שלנו..

היי, לא יודעת אם אמרו את זה או לא אבל זה חלק מהרפואה, יש אנשים שמתים ולא שורדים ויש כאלה ששורדים, בעצם בשביל זה יש את הרפואה בכדי לעזור לאנשים, נכון לפעמים זה לא ככה אבל קוראים מקרים כאלה, ברור שאתה לא אשם בזה הרי זה לא היה תלוי בך, זה קורה זה לגטימי ואל תרגיש אשם בכך, אתה לא גרמת לתינוק שיגיע למצב כזה, הכול בסדר החיים ממשיכים.. מאחלת לך בהצלחה ואמן שאעבור את הקורס כבר שאוכל לעזור גם (

היי, אני סתם תגובה שרוצה להתחיל משפט בהיי כי רוב התשובות פה מתחילות בהיי וזה מגניב.
אה ושתדע שאתה גיבור עצם זה שניסית זה מדהים וכל הכבוד לך על זה.. זו לא אשמתך ומצטערת לשמוע שזה מה שקרה

אנונימית מעליי הגזמת

למה נראה לך שהוא בן 10
מאמינה שהוא לפחות 18 או יותר
ואל תדאג עשית מה שיכולת.. אתה לא אשם.

תשתקי כבר את רק מורידה אותו עוד יותר

זה לא נכון, יש מקרים שבאמת אין מה לעשות כבר וזה אבוד^ גם רופאים בכירים לא היו מצליחים.

אתה לא אשם בשום דבר נתת את כל כולך בשביל להציל אותו וזה הכי חשוב
אין לך מה להרגיש אשם
בשביל זה הלכת למדא לנסות להציל חיים ולצערנו לא תמיד מצליחים..

כמתנדבת במד"א אני מבינה את ההרגשה-גם לי היו מקרים קשים. אבל אתה צריך להזכיר לעצמך ש- 95% מההחייאות לא שורדים, וזה נפוץ מאוד שכשל נשימתי ידרדר להחייאה לא משנה מה תעשה (בגלל שלעיתים זה מעיד על כשל מערכתי, ובגלל עניין חימצון הגוף). אבל עם כל הקושי, תנסה להיזכר בכל המטופלים שעזרת להרגיע אותם, שתמכת בהם ברגעים השפלים ביותר שלהם ותדע שבמד"א אתה לא תגיע רק לעצב, אתה תגיע גם ללידות ולמקרים יותר נעימים שתרגיש שתרמת מעצמך בהם (נהג לא יכול לתפקד לבד הרי). אם אתה צריך לדבר על זה תמיד אתה יכול לפנות אליי, לאחראי/ת מתנדבים שלך ולקווי תמיכה לנוער של מד"א (האחראי שלך יכול להפנות אותך אלהם במידה ותרצה)

אם זה המקרה שהפעוט סבל מהתייבשות כתוצאה משלשולים והקאות, הרי לילה קודם הוא טופל במרפאה ע"י רופא (כנראה סנדלר ב"ביקור רופא"), אין לך מה להרגיש שעשית משהו לא בסדר, כל הכבוד לך על ההתנדבות.
עוד תיתקל במקרים מצערים במסגרת ההתנדבות.
כדאי שתבין שאתה לא הכל יכול.

היי, תקשיב..
זאת ממש אבל ממש לא אשמתך!
בכלל כל הכבוד לך שאתה מתנדב במדא ומציל לאנשים חיים..
אתה לא הרגת את התינוק, בסך הכל נשלחת כדי להציל אותו.. אז זאת ממש לא אשמתך! תרגע ותבין שלא הרגת אותו, אלא רק לא הצלחת להציל אותו!
עצם זה שניסית זה הופך אותך לענק!
אז תהיה גאה בעצמך שניסית..
כל בן אדם נכשל, תמיד! צריך ללמוד מכשלונות, לא להתאכזב.

קרה לי בדיוק אותו דבר רק עם חנק, מוזמן לדבר על זה איתי.. אבל תזכור שאנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים, חלק מההתנהגות שלנו זה לראות ולעזור ברגעיח כאלו, אני מבינה שאתה מרגיש שזה באשמתך כי אתה כנראה היית דומיננטי שם, אבל זה לא באשמתך..