מה הדבר/מצב שאתם הכי שונאים?

שואל השאלה:
כשאתם מחכים לרמזור במעבר חצייה ומישהו בא גם לחכות ופשוט נעמד לפנכם וחוסם לכם תמעבר-_-

שאת קמה בשעה כל כך מוקדמת ומגיעה לבית ספג כל כך מאוחר.

שהזרת נתקעת לך בשידה ואת עומדת למדות מכאבים

שאת נופלת ברחוב ומסתכלת מיליון פעם לכל כיוון כדי לראות שאף אחד לא שם לב לזה.

שעף לי השיער ברוח ונדבק לי לכל מקום בגוף.

שהטביעת אצבע לא עובדת ואת צריכה לכתוב שעה את הסיסמא

שאת מחממת שעה מים אבל נכנסת והם עדיין קפואים.

שקבעת עם חברה שלך לצאת וציפית לזה כל כך ואז היא כותבת לך "מצטערת אבל אין לי כח לצאת"

שאת באה לבית ספר במטרה ללמוד וכל היום ישלכם פעיליות ובזמן הזה יכלתם אשכרה לישון.

יום מבוזבז

האנשים האלה שהולכים לפניך ממשש לאט והמעבר צר אז אי אפשר לעקוף אותם

שתיקה מביכה

שאני עצבנית ואומרים לי
'מה את במחזור'
וגם מה הקשר, תרגעי, יצור/ה.

כשהמלצר מגיע עם אוכל וזה לא האוכל שלי:(

שאומרים לי לעשות ניסוי אבל אין לי מושג איך עושים אותו, כן זה דבר חדש אצלי -_-

ילדה מהכיתה שלי הדבר הכי שנוא בעולם

"מה את במחזור?"
כשאומרים מה הלוז בלי סיבה, כאילו "מה נשמע?" "מה הלוז מה הלוז"

מתמטיקה
זה שחבר שלי נסע לתאילנד לכמעט 3 שבועות וואי
הצבע עור שלי
מצב פנים שלי
זה שעשיתי שעווה מגיל צעיר ובכלל התחלתי לגעת בכל מיני דברים בגוף שלי שהיה יותא טוב שלא הייתי עושה את זה
להיכשל לא משנה במה
שקורים חרא דברים ואין לי מה לעשות בנוגע לזה

שההורים שלי צורחים עלי בלי שום סיבה ולא איכפת להם ממני.

שיש לי קססה אבל אין לי טבק חחח

שאני גוועת ברעב ואני תקועה במקום שבו אין לי מה לאכול

כשאנשים נושמים עלי לא יכולה לסבול את זה זה דוחה!

שלוקח לאנשים לדוגמא לאחותי לעשות משהו שלוקח דקה בשעה.

שאת אומרת יואוו כואב לי הבטן אז שואלים אותך את המחזור כיאילו אין עוד כאבי בטן.

אני שונאת את הגוף שלי

כשאני משקיעה שעות בלבוש, שיער ואיפור לבית ספר והקראש לא בא.

מרפי, קארמה, שאומרים לי לחייך ואני מחייך בשביל שיעזבו אותי.

ריב עם בן אדם שחשוב לי/ התרחקות בשלבים מבן אדם שחשוב לי שזה קורה מול העיניים ואי אפשר לעצור את זה..

שמדברים במקומי