נמאס לי מאנשים

למצוא את הסיבות להרגשה שלך.
הרי את כועסת ומיואשת בגלל משהו ואת יכולה לברר מה זה

שואל השאלה:
אין סיבה לזה.
ככה אני משנה שעברה וזה פשוט מבאס

את צודקת יש מלא אנשים דפוקים.
ניסית חוג? קורס באוניברסיטה? התנדבות? צופים? מקום עם אנשים איכותיים?

שואל השאלה:
אני לא בקטע של חוגים.
אני בת 13.
וכל הדברים שאמרת זה כל כך לא אני

אז מה את מציעה? להישאר במצב הנוכחי שלך ולהמשיך להתלונן?

שואל השאלה:
אין לי מה עוד לעשות...

היי, סליחה שאני עונה מאוחר..
המצב שאת נמצאת בו הוא מצב מאוד מורכב ומאוד קשה.
ןיש כאלה שהיו מאבחנים את זה כדיכאון.
דיכאון יכול להתבטא בכל מה שרשמת, וזה באמת נוראי.
שכל כך רע.
ועוד יותר נורא שאף אחד גם לא מבין.
אומרים לך לקום ולשנות, אומרים לך שאת צריכה לעשות כל כך הרבה דברים יחד.
זה קשה.
הדבר הראשון שהייתי ממליצה לך לעשות, הוא לפנות לעזרה.
יועצת, פסיכולוג ולהסביר שזה מה שאת חווה.
את לא חייבת לחיות חיים של סבל, זה יכול להיות אחרת.
ותוכלי גם לדבר איתי אם תרצי:).

שואל השאלה:
עוד מעט עושים לי מטעם בית הספר איבחון רעגדי אבל אני לא ממש אוהבת להיפתח בפני אנשים
וחוץ מזה שאני בבית אני צוחקת כל הזמן