... אבל מי אני שאבכה?

יש לי חבר ממש טוב שהוא גם עובד איתי והיה אצלי כמה פעמים וכשהוא היה אצלי אז היינו במיטה ביחד הוא נגע בי ואני בו ותמיד נמשכנו לאחד השני.. השבוע אמו נפטרה ובמשך כל השבוע הייתי הולכת אליו כל יום! כל יום יושבת אצלו כמה שעות (6,7) ואז ישר הולכת לעבודה אפילו בלי לעבור בבית..
ובוא נגיד ככה, הוא לא מראה טיפת הערכה והוא מתייחס אליי ממש מגעיל. אני נותנת את הנשמה שלי במשך שבוע שלם כל פעם מביאה משהו רק כדי שלא יהיה חסר והבן אדם צוחק ומדבר רגיל עם כולם אבל דווקא אליי הוא מתייחס אחרת לגמרי! וזה לא מגיע לי, לא מגיע לי בכלל. אני גם מתמודדת עם זה שהאקסית שלו נמצאת שם וגם אמורה להתמודד עם היחס שאני מקבלת ממנו, למה? אני עושה מעל ומעבר ובימים רגילים הוא מתייחס אליי הכי יפה. לא רציתי להגיד לו את זה בזמן של השבעה כמובן אבל אני מתלבטת אם להגיד לו את זה אחרי או להמשיך הלאה? למרות שזה יהיה קשה