10 תשובות
לא משהו דרמטי אבל הכי גרוע זה יכול להעביר מחלות/ליצור אותן. תארי לך שיש קורוזיה בנעץ
מעבר לזה שזה כואב עדיף שזה לא יהיה שם
מעבר לזה שזה כואב עדיף שזה לא יהיה שם
שואל השאלה:
ובעורק?
ובעורק?
אנונימי
שואל השאלה:
אני כבר לא יודע איך להתמודד
אני כבר לא יודע איך להתמודד
אנונימי
מה הכוונה איך להתמודד.. זה קשור לדיכאון?
שואל השאלה:
כן
כן
אנונימי
אני חושב שהגיע הזמן לתאר לנו מה קרה כדי שנוכל לעזור
למה הגעת למצב כזה
למה הגעת למצב כזה
שואל השאלה:
זה לא חשוב
זה לא חשוב
אנונימי
אבל אתה יודע שלא יתנו לך רעיונות להתאבדות כאן ובאת לכאן כדי לשנות משהו. אני חושב שזה כן חשוב, וזה גם ככה מאנונימי אז אם אתה לא עושה את זה בשבילי לפחות תכתוב את זה בשביל עצמך כי זה שלב ראשון להכיר בבעיה.. אחרת זה לא יתקדם. אין במה להתבייש
שואל השאלה:
אני רוצה את החיים שלי של פעם נשאר לי רק זכרונות וזה לא מספיק אני מרגיש שבור כשאני לבד ואני נשבר עוד ועוד ונמאס לי מהחיים האלו להיות לבד אני לא מסוגל להיפתח בפני אנשים פנים מול פנים.
הם אומרים לי שהכל יעבור עם הזמן אבל עם הזמן הרגשות האלו. ההרגשות האלו רק מתחזקות ונהיות יותר ויותר נוראיות ואני יותר ויותר שבור ומרגיש רע ואובדני..
אני רואה אנשים מסביבי שמחים מחוייכים ואני מחייך חיוך מזוייף כדי לא להרוס את החוויה שלהם ואת הרגע ומבפנים אני פשוט שבור ובוכה ואני מרגיש כל כך לא נכון
אני רוצה את החיים שלי של פעם נשאר לי רק זכרונות וזה לא מספיק אני מרגיש שבור כשאני לבד ואני נשבר עוד ועוד ונמאס לי מהחיים האלו להיות לבד אני לא מסוגל להיפתח בפני אנשים פנים מול פנים.
הם אומרים לי שהכל יעבור עם הזמן אבל עם הזמן הרגשות האלו. ההרגשות האלו רק מתחזקות ונהיות יותר ויותר נוראיות ואני יותר ויותר שבור ומרגיש רע ואובדני..
אני רואה אנשים מסביבי שמחים מחוייכים ואני מחייך חיוך מזוייף כדי לא להרוס את החוויה שלהם ואת הרגע ומבפנים אני פשוט שבור ובוכה ואני מרגיש כל כך לא נכון
אנונימי
הזכרונות שלנו מזכירים לנו מי אנחנו ומה אנחנו שואפים להיות..
אני חושב שיש תקופות בחיים יותר פעילות ופחות פעילות
מסכים גם שהתקופות של פעם שהיינו קטנים הם בעלות יותר שמחה ומשהו ששווה לקחת ממנו השראה להמשך החיים.
אין לך מה לקחת את עצת אחרים בנושא, כשהם עצמם לא חווים את מה שאתה מרגיש או לפחות גם לא מנסים להבין. יש דבר כזה שנקרא חרדה חברתית ולא כל אחד מסתגל לסביבה שלו
אתה בטח לא מאמין בזה וזה כנראה לא יהיה בעל משמעות רבה בשבילך, אבל אני חושב שאם אתה הצלחת להתמודד עם זה עד עכשיו, לבד, אז אתה אמיץ. לא כל אחד מסוגל. הרוב ממש נואשים לחברה (לא חבר/ה אלא חברה, אנשים) ולא מעיזים להתמודד עם המחשבה שאולי ייצטרכו להחליט החלטות בעצמם, ולא לחכות למישהו אחר שיאשר להם את זה.
תיראה.. בסופו של דבר צריך להגיע לאיזשהו פתרון. ואני לא יודע בן כמה אתה ומה אתה עושה כרגע בחיים, ומעדיף שאם אתה במילא לא אמרת עד עכשיו אז גם אל תגיד כי זה בהחלט אישי וזה בסדר.
אבל תחשוב עם עצמך,
אוקי אז כן, רע לי ואני מרגיש לבד. מציפות אותי הרבה מחשבות ואין לי מי לשתף. ומה כן יש לנו? יש לנו זכרונות, ופיתחנו אישיות. אני יודע שיש אנשים שנמצאים במצב הרבה יותר גרוע. יש כאלה שלא שורדים יומיים ואתה עדיין חי וקיים וכל ההזדמנויות פתוחות בפניך. אתה צריך רק קצת עידוד זה הכל, גם להכריח את עצמך לנסות. תנסה פעם אחת, לא יותר מדי, פעם אחת לנסות לסמוך על מישהו קרוב
עד שיש לך מישהו כזה, למה שלא תלך על זה? לראות בכל אחד כלא שווה את הטרחה שלך והאמון שלך, זה לא נכון. כי יש אנשים ששווים את זה.
אז תנסה כל יום משהו חדש שלא עשית לפני. תיראה מה ייצא
אני מבטיח לך שקודם כל יתווספו לך זכרונות, טובים או רעים זה לא משנה. זה רק אומר שאתה לא נתקע בחיים ומזה אתה תהיה שמח. כי עד עכשיו אתה כן תקוע, ובגלל זה אתה ממש לא שמח.
אני חושב שיש תקופות בחיים יותר פעילות ופחות פעילות
מסכים גם שהתקופות של פעם שהיינו קטנים הם בעלות יותר שמחה ומשהו ששווה לקחת ממנו השראה להמשך החיים.
אין לך מה לקחת את עצת אחרים בנושא, כשהם עצמם לא חווים את מה שאתה מרגיש או לפחות גם לא מנסים להבין. יש דבר כזה שנקרא חרדה חברתית ולא כל אחד מסתגל לסביבה שלו
אתה בטח לא מאמין בזה וזה כנראה לא יהיה בעל משמעות רבה בשבילך, אבל אני חושב שאם אתה הצלחת להתמודד עם זה עד עכשיו, לבד, אז אתה אמיץ. לא כל אחד מסוגל. הרוב ממש נואשים לחברה (לא חבר/ה אלא חברה, אנשים) ולא מעיזים להתמודד עם המחשבה שאולי ייצטרכו להחליט החלטות בעצמם, ולא לחכות למישהו אחר שיאשר להם את זה.
תיראה.. בסופו של דבר צריך להגיע לאיזשהו פתרון. ואני לא יודע בן כמה אתה ומה אתה עושה כרגע בחיים, ומעדיף שאם אתה במילא לא אמרת עד עכשיו אז גם אל תגיד כי זה בהחלט אישי וזה בסדר.
אבל תחשוב עם עצמך,
אוקי אז כן, רע לי ואני מרגיש לבד. מציפות אותי הרבה מחשבות ואין לי מי לשתף. ומה כן יש לנו? יש לנו זכרונות, ופיתחנו אישיות. אני יודע שיש אנשים שנמצאים במצב הרבה יותר גרוע. יש כאלה שלא שורדים יומיים ואתה עדיין חי וקיים וכל ההזדמנויות פתוחות בפניך. אתה צריך רק קצת עידוד זה הכל, גם להכריח את עצמך לנסות. תנסה פעם אחת, לא יותר מדי, פעם אחת לנסות לסמוך על מישהו קרוב
עד שיש לך מישהו כזה, למה שלא תלך על זה? לראות בכל אחד כלא שווה את הטרחה שלך והאמון שלך, זה לא נכון. כי יש אנשים ששווים את זה.
אז תנסה כל יום משהו חדש שלא עשית לפני. תיראה מה ייצא
אני מבטיח לך שקודם כל יתווספו לך זכרונות, טובים או רעים זה לא משנה. זה רק אומר שאתה לא נתקע בחיים ומזה אתה תהיה שמח. כי עד עכשיו אתה כן תקוע, ובגלל זה אתה ממש לא שמח.