איך אני יכולה לא להאמין באלוהים?

תראי את לא באמת יכולה לשלוט אם להאמין בזה או לא..
זה כאילו..
גם אם את לא רוצה את תאמיני
וההפך
מתישהו זה יכול להשתנות

תאמיני במשהו אחר

אני חושבת שכדאי שתחשבי עם עצמך אם את באמת לא מאמינה בו או שזה סוג של מרד בהורים שלך מפני שאם באמת לא היית מאמינה בו הוא היה סתם אגדה בשבילך לא היית חושבת עליו

תחשבי על זה, אולי זה באמת מתוך עניין של הרגל ואולי זה לא..
את הגעת למסקנה כזו כנראה בגלל שאת מרגישה שאין לך במה להאחז.. שאת צריכה להאמין בשבר מוחשי.. (אני משערת אל תשפטו אותי)
אני חושבץ שמתוך כבוד למשפחה, אם אתם שומרים שבת תשמרי וכל זה.. רק מתוך כבוד.
אני חושבת שאת צריכה לעבור תהליך עם עצמך כדי להתנתק וכל זה..

שמעי, את לא ממש יכולה לשלוט בזה.
האמת שזו תופעה מוכרת: אנשים שלא מאמינים באלוהים אבל ברגעיי לחץ פתאום מדברים איתו/חושבים עליו.
קחי את הזמן. אל תילחצי. שבאמת תיהי מוכה לשחרר זה יבוא לך בטבעי.

מזל טוב את בדיוק כמוני ואני אטאיסטית כבר שנה וחצי

שואל השאלה:
ואם לדוגמא
ביום שישי אנחנו מדלקים נרות שבת, לא להשתתף בזה?
ובקידוש שאבא שלי מברך לא להגיד אמן?
חשוב לי מאוד הדברים הקטנים האלו

אני כן מכבדת את ההורים שלי בקטע הזה וכן מדליקה וכן יושבת איתם תעשי מה שטוב לך

זה שאת לא מאמינה לא אומר שאת צריכה להתנתק משורשייך היהודים. היהדות אינה רק דת אלא מסורת, תרבות. אני גם לא מאמינה אך אני רואה בטקס הקידוש מעין מנהג תרבותי ולא בהכרח דתי של העם היהודי. כנ"ל לגבי הדלקת נרות חנוכה, אכילת מצות בפסח, צום כיפור, בניית סוכה וכדומה... אם תעשי הפרדה בין דת לתרבות ביהדות את תרגישי נינוחה יותר.