אני מרגישה שהתבגרתי מהר מדי

לא הייתה לי תקופה של תמימות או חוסר מודעות עצמית מוחלטת..
ועם כמה שזה מתנשא אני רוצה שתהיה לי תקופה כזאת של טיפשות והתנסויות וטעויות שהכישלון שלהן ידוע מראש אבל בגלל הטיפשות של אותו גיל הייתי עושה אותן בכל מקרה
ועצוב לי.. כי אני רואה אנשים שכן היה להם את זה ויצאו להם דברים טובים מזה כמו זוגיות שמחזיקה הרבה זמן
ועכשיו אני תכף עולה לכיתה י' ויהיה מלא עומס ולחץ יותר מעכשיו אפילו
אני עם דיכאון כבר מכיתה ד' ואני מנסה לצאת מזה ולנסות ולהשלות את עצמי שאני שמחה וגם הלכתי לפסיכולוג אבל הכל רק מחמיר ואני יודעת שאף אחד לא יטרח אפילו לקרוא או להגיב אבל בסדר

איך היה היום שלכם?