בגידה בזוגיות זה לא הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות?

בחברה החולנית בגידה נחשב לדבר ש"בין בני הזוג" ודבר של סוג בקטנה
"הוא בגד בך? אז מה עשית התגרשת?" ככה דבר כזה שבשגרה.

תקופה ודור שאנשים אוהבים לרדוף אחרי חשקים - ואז הבחור בעבודה שעושה עיניים נראה מעניין אני אעשה את זה ובעלי הרי נמצא במקום אחר.

גבר שהתחתן עם אישה בגלל שהיא "כוסית" ונראת טוב ואז הם ביחד ובעיקר בגלל היחסי מין והצחוקים שהם העבירו ביחד ואז כשהזמן עובר השטחיות עשתה את שלה ואז הגבר רואה עוד מישהי שנראת טוב. ואל אשתו הוא כבר רגיל אז יאללה נלך על זה

זה התרבות החילונית, זה הגישה הליברלית.

עכשיו ברור שגם אצל דתיים וחרדים יש בגידות - העניין בגלל שיש יותר דגש על חשיבות משפחה, נישואין, שלום בית, ערכים המספר הוא יותר נמוך כי בסופו של דבר החברה היא התוצאה של הערכים והדברים שאת מעודדת

"במקרה של בגידה, הניסיון להחליק את המאורע ולהתאושש במהירות, לא עובד", "אסור להגיד 'מה שהיה היה, נמשיך הלאה'. אצל זוג שמנסה לגלות סלחנות ואצילות יתרה, הנושא רק יתפוצץ בצורה קשה יותר. חשוב להסתייע בטיפול, ובעזרת תיווכו של גורם שלישי, להסביר מה הוביל לבגידה, וגם איך בדיוק הבגידה התרחשה. אם הצד הנבגד לא יודע את כל הפרטים, הוא אף פעם לא ירגיש שקט ורגוע".
ומה גם מי שחווה בגידה נכנס למעגל אינסופי של חוסר אמון"..

לצערנו פשוט ככר לא מופתעים שזה קורה, מודעים לעיניין שזה עלול לקרות אך כמובן שזה קשה וכואב ובחלק מהפעמים גם מפתיע.
בלי קשר לדתי לא דתי,
לא רק דתיים יפי נפש וגדלים בבית טוב.

אוקיי אבל אחוז הבגידות אצל חילונים מעל לחמישים אחוז... חמישים... זה חצי מזוגות חילוניים בוגדים.. זה המון

per, מספיק כבר עם הדמגוגיות שלך, וחלאס לקשר כל דבר לחילונים ודתיים. ערכי המפשחה החילוניים אינם פחותים מערכי המשפחה הדתיים, ואם כבר להיפך, אנחנו מקדשים את המשפחה כי אנחנו בוחרים בכך ולא כי ציוו עלינו. בגידות יש בכל מקום בעולם, ללא קשר לדת, והיהודים אינם שונים. לא אוכל לספק מקורות לעובדה הבאה שאכתוב (חוקית, זה לא שאני מסתיר משהו), אבל מי שמכיר את התשובות שלי כאן יודע שגם אם הוא לא מסכים איתי, אין בעיה עם היושרה שלי - במיפוי גנטי נמצא כי 10% מילדי היהודים החרדים בברוקלין אינם הילדים הביולוגיים של בעלה של אמם. בהנחה שלא כל סקס מוביל להריון אתה יכול לנסות להבין מה היה אחוז הבגידות בפועל בקהילה הזאת.
אז כשמדברים על בגידות תתייחס לבוגדים ונבגדים, כשמדברים על מוזיקה תתייחס לשירים ואמנים, וכשנדבר על סיפורי מעשיות, תבוא עם התיאורים שלך על כמה הדתיים יותר טובים מהחילונים (רמז - כנראה שעד כדי כך שהם הבינו שהם חייבים לכפות עלינו את כל החוקים המומצאים שלהם, ממש סמל אוניברסלי לאופי אידיאלי)

אתה מכחיש שקיים 50% גירושים בעולם החילוני? זה אחד העובדות היותר ידועות

ויודע לדבר הזה שאתה מביא ש-10% מילדי החרדים בברוקלין אני הילדים של הבעל של האישה

א. נשמע ממש אמין בכלל שחרדים בברוקלין מעניין אותם הנושאים האלה וכל החרדים בברוקלין יסכימו לעבור את המיפוי הזה אבל נגיד שכן
ב. שמעת על נישואין שניים?

רודף אמת זה היה הצהרה מצחיקה

ולא הערכים החילונים של - סקס, ריגושים, אהבה, חלומות, פנטזיה!
הערכים החילוניים שונים משמעותיים מערכים דתיים זה עובדה

מה קשור 50% גירושים לבגידות? או לערכים?

אתה חושב שבני אדם זה רק סט ערכים כל אחד בנפרד ותרבות שלמה בנויה רק מכל ערך בנפרד כשזה בעצם סט של של גישה וערכים חלק מזה זה זילזול בנישואין משפחה רדיפה אחרי סקס ופנטזיות ועוד?

לא, אני חושב שערכי משפחה גבוהים לוקחים בחשבון שישנם מצבים בהם ההורים לא מסתדרים, ויש לכך השלכות על הילדים. הלדים במשפחה הם בעלי החשיבות העליונה, ואם יש צורך בגירושים לטובתם, אז נעשה מה שהמשפחה הספציפית הזאת צריכה, ולא מה שרבנים חושבים שכל משפחה צריכה לעשות.

כן
עובדתית החיים בעולם החילוני יותר כאוטים ואחוזי גרושים גבוהים וילדים סובלים

אתה מקשר אחוזי גירושים גבוהים לסבל של ילדים, כשישנם ילדים סובלים גם במשפחות ללא גירושים. אושרו או סבלו של הילד אינם תלויים בסוג המסגרת המשפחתית, אלא בתפקוד שלה.

מה שאתה אומר עכשיו בכלל לא הגיוני
להגיד לי שבמשפחות פחות יציבות בגלל ליברליות ואחוזים גבוהים יותר של הריונות מחוץ לנישואין שילדים לא סובלים יותר זה לא הגיוני בכלל

זה מאוד הגיוני למי שמעוניין להצטרף להווה. מי שרוצה לחיות לפני 3000 שנים יכול להמשיך לחשוב מה שבא לו. יציבות משפחתית אינה נקבעת באמצעות המבנה המשפחתי. מה יעזור מבנה משפחתי יציב ללא גירושים אבל עם הורה שמכה את ילדיו? או עם הורים שאיבדו את היכולת לחיות ביחד מכל מיני סיבות? בית ללא אהבה הוא עדיין בית יציב מבחינתך? לפני שתקפוץ (כרגיל), אינני מתכוון שבמשפחות דתיות יש יותר אלימות או חוסר רגש, אלא רק לכך שהפרמטרים לקביעת סבלם של הילדים שונים בתכלית ממה שאתה מנסה להציג.

הבעיה שלך רודף אמת שאתה מפריד כל קטגוריה ולא מבין שזה הכל ביחד..

א. אם משהו היה נכון לפני 3000 שנה או מאז ומתמיד הוא יהיה נכון גם עכשיו... לציין תאריך בשביל להוכיח משהו אף פעם אבל 'אף פעם' לא נכון..

ב. כמה שיותר ממבנה משפחתי בריא קיימים במשפחה ככה היא תיהיה יותר יציבה וזה אומר הורים נשואים בבית מאושר יותר טוב מהורים מאושרים בנפרד שהילד צריך לטייל בין ההורים במקום לחיות עם שניהם מסכים איתי?

לא מסכים איתך, אפילו את זה עדיין לא הבנת?
א. אם משהו היה נכון לפני 3000 שנים הוא נכון גם עכשיו. אבל אם רק חשבו לפני 3000 שנים שמשהו נכון, וכתבו את זה בספרים, זה לא הופך את זה לנכון. מכיוון שהידע שלנו רק גובר עם השנים, ציון תאריך על מנת לציין חשיבה עתיקה, וללא ידע עכשווי זה תמיד אבל 'תמיד' נכון..
ב. הורים נשואים זה אינו פרמטר שיקבע את איכות המשפחה ואת יציבותה עבור הילדים. ישנן משפחות גרושות שלא יודעות כיצד לתת את היציבות לילדים וישנן משפחות נשואות שלא יודעות זאת. כל עוד אתה תמשיך לשפוט בקבוצות, ועם כללים חד משמעיים אתה תמשיך להיות טועה, כי לא כולנו אותו דבר וישנן דרכים שונות להשגת אותה המטרה.

עצם זה שאנחנו מנהלים את הדיון הזה אני מן הסתם מבין שאתה לא מסכים איתי נכון...?

א. לא ממש לא... כי אתה מנסה לא לציין חשיבה עתיקה אלא לציין תאריך שבגלל שזה היה פעם אומר שזה לא נכון אז הניסיון שלך להשתמש בציון תאריך היה שגוי

ולצד השני של העניין משהו גם אם נאמר עכשיו יכול להיות מן הסתם לא נכון כמו לציין עובדה (ששום פסיכולוג או סטטיסטיקן בנושא יתמוך דרך אגב) שבית שבור יחסי מין ללא התנהגות אחראית, ילדים מחוץ לנישואין שגדלים בלי אבא ועוד לא משפיע על היציבות הנפשית של ילד זה פשוט לא נכון לא משנה באיזה תאריך תרצה לציין את זה... יש סיבה למה יש את הדבר הזה שנקרא "דדי אישיוז" אם אתה מכיר את המונח שמלווה בדרך כלל גברים אבל גם ובעיקר בנות בהתנהגות מינית מופקרת, חוסר זהירות, ונטיה להימשך לגברים מבוגרים + הליכה אחרי אנשים מסוכנים שמשדרים סמכות

ב. הורים נשואים זה "אחד" הפרמטרים לקביעת איכות המשפחה ויציבות לילדים.
הבעיה זה לא שאני רואה בקבוצות הבעיה זה שאתה לא יודע לראות גם בקבוצות וגם את הפרטים אתה רק " פרט, פרט, פרט, פרט" ולא מחברים דברים ביחד

כשאתה מנסה לקבוע עבורי למה אני מתכוון ולמה אני לא (סעיף א), זה המקום שבו אני פורש. אני אקבע למה אני מתכוון ואתה יכול לקבל או לא, אבל אתה לא יכול להגיד לי מהי כוונתי. אפילו השורה העליונה בתגובתך מראה שאתה לא ממש מחובר, אתה זה ששאל אם אני מסכים איתך, ולכן כתבתי שלא, אז איך אתה יכול פתאום לכתוב שברור שאני לא? בקיצור, זו לא הפעם הראשונה שאתה מתווכח איתי רק לשם הויכוח, ולא מתוך רצון ללמוד. ניפגש בשאלה הבאה.