שלחתי לקראש שלי באנונימיות שיר אהבה שכתבתי לה

מסמיקה בטירוף

זה בטח היה מאוד מרגש אותי

מובכת ומוחמאת מאוד.
אבל מה שכן הייתי חושבת שזה אולי מתיחה או משהו, עדיף שתדבר איתה פנים מול פנים ולא באנונימי.

הייתי חושבת שאחת החברות שלי מנסות לעבוד עלי אז לא הייתי מתרגשת אבל אם נגיד הייתי יודעת בוודאות שזה אמיתי אז הייתי צורחת מפנים.

מצד אחת הייתי ממש מוחמאת ושמחה ומצד שני הייתי נלחצת קצת. כאילו אם מישהו היה פשוט כותב שהוא אוהב אותי באנונימיות זה היה סבבה אבל שיר זה כבר קצת אובססיבי

לא הייתי יכולה להפסיק לחשוב מי זה ולנסות לנחש